''באותו יום הרגשנו שהאווירה בבית דחוסה וטעונה, אבל לא העלנו בדעתינו איך היום הזה יסתיים...''

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מספר ג', תושב אשדוד: זה שנים שאנחנו מצפים לזרע של קיימא. סגולות רבות עשינו, תפילות רבות התפללנו, נפתולי אלוקים נפתלנו, ועדיין לא נושענו. לאחרונה שמעתי שמצוות שילוח הקן היא סגולה לבנים, כמו שנאמר: "שלח תשלח… ואת הבנים תיקח".

אני גר באשדוד, ושם נדיר יותר למצוא קיני ציפורים. תרתי אחרי קן ולא מצאתי. האווירה בבית היתה קשה. אני לא מאחל לאף יהודי להרגיש מה זה לחכות ולעמוד שוב ושוב מול האכזבה. שלא תדעו לעולם באילו ייסורים כרוכה תקופת הציפייה.

באותו יום הרגשנו שהאווירה בבית דחוסה וטעונה, וכדי להקל על עצמנו החלטנו לצאת לנשום אוויר. הלכנו כברת דרך עד לגינה שכוחה בקצה העיר, שהינו שם כמה שעות, מה שהתברר, בחסדי השם, כהחלטה נבונה ומיטיבה. יצאנו מחוזקים בהרגשה כי אבינו אב הרחמן הוא, לא יעזבנו ולא יטשנו, רק נתחזק באמונה ובטחון, והישועה בוא תבוא.

עתה חשבנו איך לחזור הביתה. השעה היתה אחת וחצי בלילה, ולפנינו שעה של הליכה. חשבתי להזמין מונית, אך לפתע הבחנתי ברכב שמאותת לנו באורות. נעצרנו, והנהג, אברך חסידי, יצא מהרכב וביקש שנתקרב אליו.

השאלה שלו הפתיעה אותי לגמרי: "כמה זמן אתם נשואים?"…

נדהמתי. איך הוא יודע מה מעיק עלי? השבתי לו: אכן, אנחנו נשואים כבר כמה שנים ועדיין מצפים לישועה.

"אסביר לך למה שאלתי", פתח האברך. "יש לי חביבות מיוחדת למצוות שילוח הקן, ומפעם לפעם אני יוצא לחפש קן. לא מזמן ראיתי קן בין העצים כאן, וחשבתי לזכות את קרוב משפחתי שמצפה לילדים. הערב, בלי שום הסבר, הרגשתי דחף לבוא ולראות את הקן, ואז אני רואה אותך כאן".

החסיד הראה לי את הקן וכבר ארגן לי כיסא ומקל. "תעשה מצוות שילוח הקן ותיוושע".

קיימתי את המצווה, גירשתי את האמא ולקחתי את האפרוחים. בכיתי מרוב התרגשות. הרגשתי כי זו עת רצון. העיתוי המיוחד, הצירוף המדהים הזה שרק הקב"ה יכול לצרף – שאחר חצות הלילה, באזור לא חרדי, מופיע אברך חסידי ומציע לי לקיים את הסגולה שחיפשתי.

העניין לא הסתיים בזה. האברך הביא כוס יין ורקד איתי יחד להודות לה' על המצווה הנדירה. מה אשיב לה', אין עוד מלבדו, יהי רצון שבזכות הפרסום נוכל לפרסם גם את החצי השני של הסיפור, ונזכה כולנו לישועות.

(מתוך גיליון 'השגחה פרטית')