לאחר כמה שבועות התחיל נגיף הקורונה להכות בעוצמה במדינות ארה״ב, ואז הם הבינו הכל...

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הסיפור הבא נשלח למכון 'ווי העמודים' - המפיץ את דבריו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט”א, מאת בעלי המעשה.

''לפני כמה חודשים'', הם מספרים, ''נודע לנו על כמה בניינים באחת המדינות בארה׳׳ב, שבכולם יש יחד חמש מאות דירות להשכרה, העומדים למכירה. החלטנו, כל האחים והאחיות למשפחה (לבקשתם, לא נפרסם את שמם) להשקיע בקניית הבניינים, תוך מחשבה שהדירות המושכרות יביאו לנו בהמשך הכנסה גדולה''. 

אחד מבני המשפחה, בן של אחד האחים, לקח על עצמו לברר היטב אודות הבניינים, אם הם באמת רווחיים, וגם נתנו לו יפוי כח לנהל את המשא ומתן מול המוכר. הוא עבד קשה עבור כולנו, והגיע למסקנה שאכן העיסקה מאד משתלמת וכדאי לקנות את הבניינים. הוא סיכם עם המתווך את כל פרטי העיסקה, והגיע עמו להבנה שאם נזכה – כלומר, אם ההצעה שלנו תגיע לידי גמר – אנחנו ניתן רבע מיליון דולר, ואת שאר הכסף נקח כהלוואה מהבנק. והיה אם הבנק מאשר את ההלוואה, הרי שהבניינים שלנו, ואם ההלוואה לא מאושרת, אנחנו מפסידים את הסכום הראשוני שנתנו – רבע מיליון דולר. 

המשא ומתן התחיל. המתווך סיפר לאחיין שלנו שיש לו הרבה הצעות, וההצעה האחרונה שקיבל היא בסכום מסוים. האחיין שמע ואמר שאם כן הוא מציע עוד חצי מליון דולר על הסכום שהציע קודם, והמתווך נתן לו להבין שאכן לפי הצעת-המחיר הזאת הבנינים בעזרת השם ימכרו לנו. אך להפתעתו, לאחר כמה ימים התקשר אליו המתווך ואמר לו: ''הבנינים נמכרו, אבל לא לכם אלא למישהו אחר…'' 

כמובן, האחיין שלנו היה מאד מאוכזב, ורצה להעיר למתווך על כך, שהרי הוא סיכם עמו על סגירת העיסקה, וגם אם מישהו אחר הציע הצעה גבוהה יותר, היה המתווך צריך להתקשר אליו והוא היה מוסיף על הסכום. אבל האחיין שלנו שתק ולא אמר לו כלום. 

איך קיבל את הכוחות לשתוק? ובכן, האחיין הזה קיבל על עצמו לפני כמה שנים, שעל כל דבר שקורה, בין הוא רואה בזה מיד את הטובה, ובין אם הוא לא רואה – הוא מודה להשי״ת, וכמו שאמרו חז״ל חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. וכך, לאחר שסיים את השיחה עם המתווך, כששמע ממנו את הבשורה שהם לא זכו בקניית המבנים, הוא טלפן לגיסו, שגם הוא השקיע הרבה זמן וכוחות בעיסקה הזו, וכשגיסו הרים את הטלפון, אמר לו: ״צריך לעשות 'לחיים'!"... ״נו, זכינו?" שאל הגיס. ״לא״, השיב. ״אז למה צריך לעשות 'לחיים'?" השיב לו האחיין: ״כי לא זכינו! ומסתמא זה לטובתנו שלא נזכה, למרות שאנו לא רואים כעת למה זה טוב עבורנו. לכן גם על כך שלא זכינו יש לעשות 'לחיים', כי הכל לטובה". 

לאחר כמה שבועות התחיל נגיף הקורונה להכות חזק במדינות ארה״ב. הבנקים החלו להדק את החגורה ולצמצם את האפשרות לקחת הלוואות. מסתמא אם היינו זוכים, רבים הסיכויים שלא היינו יכולים ללוות את יתרת התשלום מהבנק, ואז לא רק שלא היינו זוכים בבניינים – אלא גם היינו מפסידים את הסכום הראשוני של רבע מיליון הדולר. 

במסיבה שעשו לאחר מכן על ה'אי הזכייה', קם האחיין ואמר תודה להשם יתברך, ואמר שהוא ממליץ לכולם לאמץ הנהגה זו, להודות להשי״ת על כל פעולה. כי פעמים שאנו זוכים לראות מה שהקב״ה מתכנן, ופעמים שאנו לא רואים, אבל תמיד הכל מאת ה׳ וצריך להודות לו. בסיפור הזה, זכינו לראות החסד של ה׳ בגלוי, אבל באמת תמיד אנו צריכים להודות לו, גם אם בסוף לא זכינו לראות. 

במערכת 'ווי העמודים' מוסיפים, כי לאחר כמה ימים משליחת הסיפור, אמר אחד האחים שאולי לא כדאי לפרסמו, כי נודע לו שהיו כמה אנשים במצבים דומים, שכן השקיעו בקניית בניינים, והפסידו את הסכום הראשוני משום שלא הצליחו לקבל הלוואה מהבנק, ואולי פרסום הסיפור יגרום להם עגמת נפש, על שהם לא זכו לסייעתא דשמיא כמותם להציל את ממונם. אולם הגר"י זילברשטיין שליט"א השיב לו כי אדרבה, הסיפור הזה יחזק אותם, כי יראו שהכל מתוכנן מהשי"ת, והראיה – שאת ממונכם הקב״ה כן הציל. וא״כ, אמנם אין אנו יודעים חשבונות שמים, אבל בכל זאת עליהם להתחזק באמונה ובבטחון בהשי״ת מכל סיפור שרואים בו שהשי״ת שומר עלינו ועל ממוננו, מתוך אהבה, ואם בכל זאת השי״ת החליט שהם צריכים לאבד את ממונם, מסתמא שהכל לטובה, ומי יודע שאולי הקב״ה הציל אותם ממות לחיים בזכות איבוד ממונם, וכמו שאמרו חז"ל (פסחים דף קיח ע״א) שהקב״ה לוקח לעשיר את פרתו ככפרה כדי להצילו. וגם על זה יש לומר בקול רם ״הודו לה׳ כי טוב, כי לעולם חסדו".

(מתוך עלון ''אור השבת'')