הרב זילברשטיין במסר מעודד: "יש לי הרגשה שמעכשיו נשמע רק בשורות טובות!"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הגאון ר' יצחק זילברשטיין התבטא בדרשתו בחול המועד סוכות לבני קהילתו 'רמת אלחנן': "יש לי הרגשה שמעכשיו ואילך נתבשר רק בבשורות טובות, ישועות ונחמות",  "ההרגשה שלי נעוצה בדברים ששמעתי לפני שנים רבות, מגיסי מרן הגר"ח קנייבסקי, שכל כלל ישראל מתפלל עתה לרפואתו השלימה, ואסביר את דבריי.

"לפני שנים רבות אירע מעשה בחוף-הים בתל אביב, כשהגלים היו גבוהים מאוד, ונער צעיר נקלע למערבולת, ועמד לטבוע. הנוכחים במקום קפאו במקומם, ולא ידעו מה לעשות, כיון שגלי הים היו גבוהים מאוד, וכל אחד חשש שאם ייכנס למים כדי להציל את הנער, הוא עצמו עלול לטבוע. והנה, על המדרכה שממול החוף עמד יהודי אמריקאי, ובראותו את הסיטואציה המזעזעת צעק בקול רם: 'מי שיציל את הנער בחסדי שמים, יקבל ממני 18,000 דולר'!!!'. אחד האנשים ששמע את ההכרזה, קפץ לים, נכנס אל תוך הגלים, והצליח בס"ד לחלץ את הנער שעמד לטבוע.

"כעבור מספר שניות ָסַער החוף- ַָוגעש עוד יותר… מה קרה? – התברר שהנער שהיטלטל בין הגלים היה לא פחות ולא יותר אלא בנו של המציל! כלומר, האבא הציל את בנו- שלו! כולם התרגשו למשמע הידיעה, והודו להשי"ת על נס-ההצלה הגדול.

"למרות הסיטואציה המופלאה, ניגש האב-המציל אל היהודי האמריקאי, ודרש שיקיים את הבטחתו, וייתן לו 18,000 דולרים. האמריקאי הסתכל על האבא,  ועשה עצמו כאינו מאמין למשמע אוזניו:

"'מה? האם שמעתי נכון? אתה דורש ממני את הכסף? – הרי את הבן שלך הצלָת! וכי אם היית יודע שזה בנך, לא היית קופץ להצילו גם ללא ההכרזה שלי על הפרס הגדול? וכיון שכך, מה לך לתבוע ממני את הכסף???'"

"הדין-ודברים ההוא בין האמריקאי לאב-המציל, הגיע אלינו", מספר הרב זילברשטיין, ''והכרענו שהוא צריך לתת לו את הכסף, מפני שכאשר קפץ האבא למים הוא לא ידע עדיין שמדובר בבן שלו''.

"השלב הבא בפסק-הדין היה שאם לאחר שהאמריקאי ייתן לאבא את הכסף, הוא יבוא אליו ויתבע ממנו להשיב את הכסף, יצטרך האבא להחזיר, כיון שהדין הוא שאם אדם הוציא כסף על הצלת חברו, צריכים לשלם לו את העלויות שהוציא בעבור ההצלה. ואם כן, במקרה שלנו הוציא האמריקאי 18,000 דולר מכיסו כדי להציל את הנער, והאבא צריך, אפוא, להשיבם''.

"השאלה ששאלתי את גיסי היתה כדלהלן: עקבתי בזמנו אחר תהלוכותיו של האמריקאי ההוא, וראיתי שהוא הצליח מאוד בפרנסתו והתעשר עושר רב. האם אפשר לתלות את הצלחתו המרשימה בזכות הגדולה שהיתה לו בהצלת הנער? שאלתי, והדגשתי שמדובר באדם שלא שמר תורה ומצוות''.

"וגיסי השיב לי בתשובה מופלאה, בצטטו את מדרש תהלים על הפסוק 'רוצה ה' את יראיו, את המיחלים לחסדו', ש'המיחלים לחסדו' אינם יראיו, שהרי על היראים הפסוק מדבר קודם לכן!

"'המיחלים' הללו הם אנשים שמאמינים באלוקים ומצפים לחסדו, אבל הם אינם יראיו.

"ולכן, אמר לי מרן הגר"ח, אין פלא שהיהודי האמריקאי, שהיה מוכן להוזיל מכיסו סך עתק כדי להציל את הנער, הצליח לאחר-מכן בפרנסתו. שכן, על פי התיאורים שאני שומע, הוסיף מרן הגר"ח שליט"א ואמר, הוא האמין באלוקים, ותלה את ההצלה בחסדי שמים, ועליו נאמר במדרש 'רוצה ה'… את המיחלים לחסדו'.

"וזו גם הסיבה שנראה לי שמעתה ואילך נשמע רק בשורות טובות, אני אומר את הדברים על פי התגובות ששומעים כיום מאנשים ברחוב, שכאשר שואלים אותם 'מה יהיה', הם משיבים 'הקב"ה יעזור, יהיה טוב, לא צריך לדאוג'! ואם הם תולים את ההצלה בחסדיו של הקב"ה, הרי שהעולם יהיה זכאי לבשורות טובות, שיבואו על המייחלים לחסדו".

(מתוך גיליון 'קול ברמה' חשון תשפ"א)