’’באותו רגע הרגשתי שזהו, החלטתי לעשות סוף לכל ההצגה הזאת ולהעמיד אותו במקום אחת ולתמיד…’’ מאז הכל השתנה

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בשכנותנו התגורר אדם מריר וקשה יום שיחסי השכנות איתו לא היו קלים כלל. כל דיירי הבניין סבלו ממנו, אבל אנחנו סבלנו ביותר - מכיוון שחלקנו עימו את אותה קומה בבניין. 

כך לדוגמה היה כאשר הילדים שלנו יצאו בבוקר ללימודים והיו צריכים לשמור על שקט מוחלט בחדר המדרגות, כיוון שגם קולות של דיבור רגיל היו עלולים להעיר את השכן משנתו לגרום לו לצאת החוצה בפרץ של צעקות וגערות. כשהיה מדובר בו עצמו, הוא לא היה נמנע מלהפעיל מוזיקה רועשת בשעות הלילה, גם כשזה הפריע לכל דיירי הבניין. 

גם מי שעבר ליד הדלת שלו עם שקית אשפה שאינה קשורה כראוי, היה חוטף גערות והשפלות על עצם זה שהוא גרם לו להריח את תכולת שקית האשפה שלו. אבל הוא? הוא היה מניח את שקית האשפה שלו מידי יום בחדר המדרגות עד שאחד השכנים היה עובר שם ומואיל בטובו להוריד אותה אל הפח השכונתי. הוא גם הקפיד מאד על ניקיון הבניין והחצר, בו בזמן שהוא היחיד מכל דיירי הבניין שלא שילם דמי וועד בית. 

אותו אדם מריר ונרגן זכה שכל שכניו לבניין היו בני תורה ובעלי מידות טובות שהתייחסו בסלחנות ובהבנה לשגעונות המשונים שלו. אבל יום אחד זה השתנה.

וכך היה המעשה:

שליח הדואר דפק בדלת ביתנו בשעת צהריים מוקדמת כדי למסור לנו דבר דואר רשום. הדפיקות שלו כנראה הפריע מאד לשכנינו המדובר בשעה שהוא נהנה משמיעת מוזיקה קלאסית כמנהגו מידי יום והוא התפרץ בזעם על הדוור המסכן שסך הכל עשה את עבודתו נאמנה. כשפתחתי אני את הדלת, זכיתי גם בקיטון של ''ברכות'' מפיו. באותו רגע הרגשתי שזהו, אין לי כח יותר לסבול אותו. החלטתי לעשות סוף לכל ההצגה הזאת ולהעמיד אותו במקום אחת ולתמיד. וכך עמדתי מולו וצעקתי את נשמתי על כל השנים שסבלנו ממנו, אני,משפחתי וכל דיירי הבניין.

הוא היה בהלם. מעולם לא העיז אדם לדבר אליו כך. הוא נכנס לביתו וטרק את הדלת. אבל אני המשכתי בשלי. נעמדתי ליד החלון שלו והמשכתי להוציא את כל הזעם הכבוש שלי עליו. השמעתי לו דברי מוסר נוקבים וצעקתי את נשמתי כפי שלא עשיתי מעולם.

ואכן, תוך מספר ימים המצב השתנה! באחד הימים, הגיעה משאית הובלות גדולה ופינתה את חפציו מהדירה שמולנו, תוך שהוא מפטיר בכעס: ''עם כאלו שכנים, אני לא נשאר לגור!'' מאוחר יותר התברר, שתקופה ארוכה הוא לא שילם דמי שכירות ועכשיו הוא התפנה בעל כורחו.

חלפו מספר חודשים והוא נשכח מליבנו. הגיע חודש אלול, ימי הרחמים והסליחות ויחד איתו הגיע גם חשבון הנפש ופישפוש במעשים. באחד מימי אלול, נזכרתי באותו שכן קשה יום ובהיתקלות האחרונה שהייתה לי איתו שהייתה מלווה בהתנהגות לא נעימה מצידי, יכול להיות שבצדק, אבל אני צריך לפייס אותו על כך!

התחלתי לברר להיכן עבר והתברר לי שהוא עבר לגור במושב מרוחק בדרום הארץ. הבנתי ששיחת טלפון לא תועיל כאן ויתכן שאפילו תחמיר את המצב. האפשרות היחידה שנותרה לי היא לנסוע לביתו שבדרום, עם מתנה מכובדת ולבקש את סליחתו פנים מול פנים.

הרעיון שלי אמנם היה מלא כוונות טובות, אך לא היה כ''כ בר ביצוע, היות ואני מנהל חנות גדולה של רשת ביגוד ידועה בירושלים והימים - ימי ערב חג, עמוסים בקונים ואין לי שום אפשרות לקחת יום אחד של חופש כדי לנסוע לדרום ולפייס אותו. 

כל כך רציתי להגיע אליו, כאב לי הלב שאין באפשרותי לנסוע אליו לפני ראש השנה ויום כיפור כדי לפייסו והתחננתי לבורא עולם שיעזור לי ויראה את כוונתי הטובה לפייס את שכני לשעבר ויסייע לי להגיע אליו.

למחרת, בשעת צהריים עמוסה בחנות, כאשר העובדים מנסים לתת שירות לכל אחד מהלקוחות, עקבתי ממקום מושבי דרך מצלמות האבטחה אחר התנהלות החנות והנה, הפתעה! זיהיתי אותו נכנס לחנות! כן, כן, זה היה השכן המריר וקשה היום שכל כך רציתי לפגוש!

בהחלטה של רגע, לקחתי את המיקרופון וקראתי בהתרגשות לחלל החנות: ''אבקש מכל העובדים לשים לב, ברגע זה נכנס לחנות אח''מ (אדם חשוב מאד), נא לטפל בהתאם!'' עיני כל הלקוחות והעובדים הופנו לעברו של אותו אדם וחיוך של הנאה וסיפוק עלה על שפתיו.

ירדתי מהמשרד שלי והתקדמתי לעברו, תוך שאני קורא בקול: ''השכן שלי לשעבר, אליו אני כה מתגעגע! מה שלומך? אני כאן מנהל החנות והגעתי במיוחד לשרת אותך!'' והוספתי בשקט: ''יש לי סמכות לתת הנחות, ועל כל מה שתבחר תקבל הנחה משמעותית!''

הוא היה מופתע ומאושר בו זמנית. במשך דקות ארוכות התאמתי לו בגדים חדשים, תוך שאני מדבר על ליבו בדברי פיוס וריצוי. לאחר שסיים את קנייתו, ליוויתי אותו ליציאה ושאלתי אותו: ''אתה זוכר שפעם צעקתי עליך ופגעתי בך? האם אתה מוחל לי על כך?'' הוא לחץ את ידי בחום ואמר: ''מחול לך, מחול לך, מחול לך!''

לפני שהוא נכנס לרכבו שאלתי אותו: ''הרי אתה גר בדרום, מה הביא אותך לקנות בגדים דווקא בירושלים?'' התשובה שלו הדהימה אותי: ''אכן, נסעתי לחנות של הרשת שלכם בדרום הארץ ולפתע נכנסה בי משיכה בלתי מוסברת להגיע לסניף הזה בירושלים. אמרתי לעצמי שמסתבר שהסניף שלכם גדול יותר ויש בו יותר מבחר… וכך הגעתי לכאן. באמת שאני לא יכול להסביר למה נסעתי רחוק כ''כ כדי לקנות בגדים…''

לי זה היה ברור. הבנתי, אני בקשתי מריבונו של עולם שיעזור לי לפייס אדם מישראל - והקב''ה שלח לי אותו עד מקום העבודה שלי!

(מעובד על פי סיפור אמיתי, מתוך גיליון ''פיקודיך דרשתי'')

יש לכם סיפור השגחה פרטית? שלחו לנו אותו למייל: mokedtehillim@gmail.com  לקריאת סיפורי השגחה פרטית נוספים: לחצו כאן