מה הן 4 הבקשות אותן ביקש כהן גדול ביום כיפור בקודש הקודשים ולמה דווקא אותן?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

באמצע תפילת מוסף של יום כיפור נהוג בכל עדת ישראל לומר את נוסח ''סדר העבודה''. אלו למעשה סדרת פיוטים המתארים את עבודת כהן גדול בבית המקדש ביום הכיפורים. הפיוטים מבוססים על הכתוב בתנ''ך, במסכת יומא ובמדרשים. מה היתה עבודת הכהן הגדול ביום כיפור ומה ייחד אותה משאר הדברים שנעשו בבית המקדש ביום כיפור? הנה כמה דברים שכדאי לכם לדעת.

ההכנות

הכהן הגדול היה מתחיל להתכונן לעבודת יום כיפור במקדש במשך 7 ימים קודם החג. הוא היה עובר מביתו למקום מיוחד כדי שלא יטמא חלילה ובכך יהיה פסול לעבודת הקודש. בכל אותם ימי הכנה היה מתנסה הכהן הגדול בעבודות הרגילות, כמו שחיטת התמיד וכד', שאותן הוא היה אמור לבצע ביום כיפור, חוץ מהעבודות המיוחדות לאותו יום.

כשהגיע ערב יום כיפור היו זקני הכהונה בוחנים את הכהן הגדול על סדר העבודה, כדי להיות בטוחים שהוא בקיא היטב בכל מה שעליו לעשות. לאחר הבחינה הכהן נשבע בפני הזקנים שלא ישנה דבר בסדר העבודה ויבצע אותו כראוי.

החלפת בגדים

במשך כל היום היה הכהן הגדול מחליף את בגדיו שוב ושוב מבגדי זהב לבגדי לבן. הסיבה להחלפת הבגדים היא כי כאשר הוא היה מבצע את העבודות הרגילות של כל יום - היה לובש בגדים רגילים שהם שמונת בגדי הזהב וכאשר היה מבצע את העבודות המיוחדות ליום כיפור - היה לובש ארבעה בגדי לבן כדי לא להזכיר ביום הקדוש את חטא עגל הזהב.

סדר העבודה

לאחר שהיה עושה את עבודות הבוקר הרגילות במקדש, היה הכהן הגדול פונה אל המקום שבין האולם והמזבח, שם היה מתוודה על פר יום הכיפורים.  הכהן הגדול היה מניח את ידיו על ראשו של הפר ומתוודה על עוונותיו ועוונות בני משפחתו. לאחר שהתוודה על כפרתו הפרטית שלו ושל משפחתו, היה עובר לכפרת עם ישראל כולו. 

לאחר מכן, הכהן הגדול היה עובר להגרלת השעירים. הוא היה פונה לקלפי מיוחדת, עשויה זהב, אשר בתוכה היו מונחים שני פתקים. על אחד מהם כתוב ''לה''' ועל השני היה כתוב ''לעזאזאל''. ליד הקלפי היו עומדים מוכנים שני תיישים. הכהן הגדול היה מוציא פתק אחד ומניח על ראש השעיר הימני ואת הפתק השני על ראש השעיר השמאלי. השעיר שעליו יצא הגורל לה' - היה מוקרב על המזבח והשעיר עליו יצא הפתק ''לעזאזאל'' - היה משולח על ידי שליח מיוחד להר גבוה משם היה נזרק ככפרה על עם ישראל. 

לפני ולפנים

כעת הגיע הזמן בו הכהן הגדול היה נכנס לקודש הקודשים. זה היה למעשה הרגע היחיד בשנה בו הכהן הגדול נכנס לשם. הכהן לוקח ביד ימינו מחתה שהיתה מלאה בגחלים בוערות מהמזבח וביד שמאל שלו היה מחזיק כף מלאה בקטורת. כך הוא נכנס לקודש הקודשים, מניח את הקטורת והגחלים ויוצא החוצה. בזמן הקצר הזה הוא מתפלל תפילה קצרה, בת 4 בקשות בלבד וכך היה אומר: ''יהי רצון מלפניך ה' אלהי שאם שנה זו שחונה - שתהא גשומה, ולא יעדי עבד שולטן מדבית יהודה, ולא יהיו עמך ישראל צריכים פרנסה זה מזה ולא מעם אחר ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים''. כלומר, שתהייה שנה מבורכת בגשמים, שמלכות יהודה לא תפסק, שעם ישראל יוכלו להתפרנס בכבוד ושלא תשמע תפילת עוברי דרכים שמבקשים על הפסקת הגשם.

מדוע התפלל הכהן הגדול תפילה קצרה כל כך? זאת משום שלא לעורר פחד אצל עם ישראל. הכניסה לקודש הקודשים היתה למעשה המבחן של הכהן הגדול, אם הוא לא היה ראוי לתפקיד - היה מת בשעת כניסתו. לכן מיהר הכהן הגדול לצאת משם, שלא יחשבו שחלילה מת בפנים.  

סיום העבודה

לאחר צאתו בשלום מן הקודש, היה הכהן הגדול לוקח את דם הפר שנשחט וחוזר חזרה אל קודש הקודשים ומזה מן הדם שמונה פעמים בין הבדים, פעם אחת למעלה ושבע פעמים למטה. לאחר מכן הוא יוצא, שוחט את השעיר לה', נכנס שוב ומזה את דמו בין הבדים, אחת למעלה ושבע למטה. אחר כך הוא היה מזה על הפרוכת את דם הפר, אחת למעלה ושבע למטה ומדם השעיר אחת למעלה ושבע למטה. לאחר גמר ההזאות היה מערבב את דם הפר בדם השעיר ומזה מהם על ארבעת קרנות המזבח ועל המזבח עצמו עוד שבע פעמים. את שאר הדם היה שופך אל יסוד מזבח העולה.

סיום העבודה היה בהקרבת חלב הפר והשעיר ולאחר מכן קריאת התורה בעזרה, הקרבת קרבנות המוסף והוצאת הכף והמחתה מקודש הקודשים. אחרי גמר עבודות היום, היה מבצע הכהן הגדול את העבודות הרגילות, כמו הקרבת תמיד של בין הערביים. במוצאי החג היה מחליף את בגדיו לבגדי הזהב והרגילים ויוצא מבית המקדש כשהוא מלווה באוהביו השמחים עימו על שזכה לצאת בשלום מקודש הקודשים ולכפר בעבור עם ישראל.