צום גדליה - הסיבות, ההלכות והמנהגים השונים

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

ארבעה צומות נקבעו על חרבן בית המקדש:

בעשירי בטבת - מועד התחלת המצור של מלך בבל על ירושלים
בשבעה עשר בתמוז - היום בו נפרצה העיר
בתשעה באב - היום בו חרב בית המקדש
בג' תשרי - נהרג גדליה בן אחיקם, ופוזרו היהודים שהיו בארץ ישראל.

לאחר שהחריב מלך בבל את בית המקדש, מינה את גדליה בן אחיקם לשלוט על היהודים המעטים שנותרו בארץ ישראל, ואליהם התווספו יהודים שנפוצו לארצות קרובות, "וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת שָׁמְעוּ כִּי נָתַן מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן" (ירמיהו, מ, יא).

קנאים יהודים אשר רצו לגרש את מלך בבל מארץ ישראל סירבו להשמע לחכמים וראו במושל שמינה מלך בבל, אשר לא היה שייך לשושלת המלוכה, בוגד. ביום ג' בתשרי, הרג ישמעל בן נתניה את גדליה בן אחיקם והיהודים המעטים שנותרו בארץ ברחו ממנה. רציחתו של גדליה בן אחיקם בעצם חתמה את החורבן והביאה ליציאתם של שארית הפליטה היהודית ביהודה לגלות.

ג' בתשרי נקבע כיום צום על הרגית גדליה בן אחיקם, מעשה השקול לחורבן הבית: "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו" (ראש השנה, יח, עב). ויום זה, אשר הוא בתוך עשרת ימי התשובה, ניבא הנביא הזכריה כי יהפוך ליום של שמחה בעתיד: "כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה, ח, יט).

אחרי חורבן בית המקדש, תיקנו הנביאים את ארבעת הצומות כצום יום הכיפורים, משום שנסמכו על הכתוב בתורה וצום גדליה נמשך יממה שלמה וכלל איסורים: אכילה, שתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. לאחר בניית בית המקדש השני בוטלו הצומות והפכו לימי שמחה. כשנחרב בית המקדש השני חזרו ימים אלו להיות ימי צום. וכך נקבע מעמדם של ימים אלו כתלות במצבו של עם ישראל. 


דיני התענית

ונקבע כי דיני הצומות יהיו כלהלן: צום תשעה באב בהנהגות צום יום הכיפורים, משום ששני בתי המקדש נחרבו בו. שלושת ימי הצום האחרים, ביניהם צום גדליה, לא זהים בחומרותיהם ליום הכיפורים. וזה דין צום גדליה:

*צמים במשך היום בלבד - משך הצום מעלות השחר (כשבעים ושתיים דקות לפני הנץ החמה) ועד צאת הכוכבים (עד שיראו שלושה כוכבים בינוניים ברקיע).

* איסור אכילה ושתיה -
- מי שהלך לישון לפני הצום וקם לפני עלות השחר אסור באכילה, אלא אם התנה בליבו לפני השינה שאם יקום לפני עלות השחר יאכל.
- הרוצה לשתות מים אחר שנתו לפני תחילת הצום, יתנה זאת בלבו אף הוא. אך אם התעורר לפני עלות השחר והוא צמא, גם אם לא התנה זאת, רשאי לשתות.
- אדם שאכל או שתה בשגגה ביום הצום, חייב להמשיך לצום. אך לא יאמר בתפילתו "עננו".

* אין נזהרים מרחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה:
- שטיפת הפה - מלכתחילה אין לשטוף את הפה במים, אך אם יש ריח פה רע והאדם בצער, מותר לו לנקות את פיו משום שאינו שותה, ואף להשתמש במשחת שיניים.

*דיני חולים
- חכמינו תקנו את הצומות לאנשים בריאים ועל החולים לא גזרו לצום. מי שמפאת כאביו או חולשתו נאלץ לשכב במיטה ואינו יכול להמשיך בשגרת חייו, נחשב חולה. גם אדם חלש, זקן או מי שהצום עלול לגרום לו לחלות, פטורים מן הצום. ואף חולה שהתרפא, אך יש חשש שהצום ישיב את מחלתו, פטור.
* נשים מעוברות ומניקות פטורות מן הצום, והחפצות לצום אסורות בהתענות, אם יש להן קושי בצום או שהצום עשוי להמיעט חלבן, עדיף שלא תתעננה.
- פטור מצום ימנע ממאכלי מותרות אלא יאכל פי צרכיו. שלא כמו ביום הכיפורים, אינו צריך לאכול ולשתות לשיעורים אלא יכול לאכול ארוחה שלמה ולשתות כל צרכו.