כל הדברים שחשוב שתדעו על ראש השנה, הלכות ומשמעות היום

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

ראש השנה הראשון בעולם

ביום השישי לבריאת העולם, נברא האדם, יציר כפיו של האלוקים. היום השישי לבריאת העולם הוא למעשה ראש השנה הראשון של העולם הזה. בכל שנה ושנה אנו מציינים מחדש את היום הזה כיום המלכת הקב''ה עלינו, ממש כמו שעשה אדם הראשון, שעד שלא נברא לא היה מי שימליך את ה' בעולם. על ידי תקיעת השופר ואמירת פסוקים מיוחדים, אנו ממליכים את ה' עלינו ומבקשים ממנו: ''וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו''.

זמן מועט לאחר בריאת האדם ברא אלוקים את האישה, את חוה. ''לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו''. הקב''ה ציווה עליהם: ''פרו ורבו ומילאו את הארץ'' וכן אסר עליהם את האכילה מעץ הדעת ומעץ החיים. לאחר זמן מועט, פיתה הנחש את חוה לאכול מעץ הדעת והיא אכן אכלה וגם נתנה ממנו לאדם. הקב''ה העניש את אדם וחוה וגירש אותם מגן עדן. זה היה החטא הראשון באנושות והוא התרחש בראש השנה, יום בריאת האדם, בא' בתשרי.

מאורע חשוב ומשמעותי נוסף, שאף הוא התרחש בראש השנה, הוא נסיון עקידת יצחק. באותו יום, עמד אברהם אבינו בנסיון הקשה ביותר והוכיח את נאמנותו לאלוקים בזה שהיה מוכן להקריב את בנו יחידו, את יצחק לעולה תמימה. לאחר 90 שנות עקרות, נולד לאברהם ושרה בן, שממנו היה עתיד לצאת כל עם ישראל, כפי שהבטיח ה' לאברהם. אחרי לידת יצחק, כשהוא כבר בן 37 שנה, מבקש הקב''ה מאברהם לקחת את בנו יחידו, את יצחק ולהעלות אותו לעולה, לקורבן לפניו. אברהם אבינו לא שואל שאלות וכבר הסכין היתה מוכנה בידו לשחוט את בנו יצחק. אבל אז נגלה לו מלאך ה' ומונע ממנו לעשות זאת ומגלה לו כי זה היה רק נסיון כדי לבחון את נאמנותו לאלוקים. באותו מעמד הוא מזמן בפניו אייל - שאותו יקריב אברהם לפני ה' במקום יצחק. לזכר העקידה, אנו תוקעים בשופר בראש השנה, העשוי מקרן של אייל כדי להזכיר את איילו של אברהם אבינו ועקידת יצחק שהתרחשה באותו יום. 

מה עושים ביום ראש השנה?

עם התקדש החג, מדליקות הנשים 2 נרות ומברכות: ''ברוך אתה… להדליק נר של יום הזיכרון''. אם חל ראש השנה בשבת, מברכים: ''להדליק נר של שבת ושל יום הזיכרון''. בלילה השני של ראש השנה, כשכבר אסור להדליק אש, מדליקים את הנרות לאחר צאת הכוכבים על ידי העברה מאש לאש (מאש שהייתה דלוקה מערב החג).

לאחר תפילת ערבית של ערב ראש השנה, נהוג לאחל איש לרעהו: ''לשנה טובה תכתב ותחתם''. 

לאחר הקידוש, נהוג לערוך סימנים לשנה טובה ומתוקה, כגון: תפוח בדבש, רימון, תמרים, סילקא, ראש של דג או כבש, גזר וכד'. בכל אכילת סימן מברכים את הברכה המתאימה לו, למשל על אכילת תפוח בדבש מברכים: ''שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה''. על אכילת רימון: ''שירבו זכויותינו כרימון'' וכו'. 

בשני ימי ראש השנה תוקעים בשופר בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית. כאשר חל ראש השנה בשבת - לא תוקעים בשופר באותו יום.

לאחר תפילת מנחה ביום הראשון של ראש השנה או ביום השני (כשהיום הראשון חל בשבת), נוהגים לעמוד ליד מקור מים זורמים, נהר, בריכה, ים וכד' ולומר את תפילת ''תשליך''. לאחר התפילה מנערים את כיסי הבגדים וכך כביכול ''משליכים'' את העוונות למים, כמאמר הפסוק: ''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''.