כ"א תמוז הוא יום הילולת הצדיק משטפשנט - מי היה הצדיק?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

1. רבי אברהם מתתיהו פרידמן נולד ברומניה בכ"ה כסלו בשנת תר"ז (1846) לרבי מנחם נחום פרידמן, בנו הרביעי של רבי ישראל מרוז'ין, אשר נודע בשם "סבא ישראל" והיה מייסד חסידות רוז'ין שממנה נוסדו חסידויות נוספות. שמו אברהם ניתן לנו על שם סבי סבו שזכה לכינוי "רבי אברהם המלאך", ושמו מתתיהו ניתן לו על שם מתתיהו כהן גדול משום שנולד בחנוכה.

2. אביו של רבי אברהם מתתיהו, רבי מנחם נחום, ייסד את חסידות שטפנשט. שנת תרכ"ט (1868) נפטר אביו והרב אברהם מתתיהו פרידמן הוכתר לאדמו"ר וכיהן בתפקיד עד לפטירתו, 64 שנים מאוחר יותר.

3. הרב למד לקרוא עוד בטרם הגיעו לגיל 3. האגדה מספרת כי סבו, רבי ישראל מרוז'ין, אשר לימדו את אותיות הא'-ב' שאל אותו בהגיעם לאות יוד מהי האות והוא ענה: "יוד זה הסבא שהוא יהודי גדול, אולם אני יהודי קטן" לזאת השיב לו סבו: "גם אתה תהיה יהודי גדול". כשהיה צעיר בירך אותו סבו שיהיה כוחו כשל מתתיהו החשמנואי ומספרים על הרב שמעולם לא נזקק לרופא.

4. הרב נישא פעמיים, בנישואיו הראשונים נישאל לבתו של רבי יצחק רייך. בנישואיו השניים נישא לבתו של דדו, רבי יוסף מונזון. משני נישואיו לא זכה הרב להביא ילדים לעולם.

5. הרב נודע בכינוי "הצדיק משטפנשט" ובפי יהודי רומניה נודע כצדיק וקדוש. הוא נהג לייעץ ליהודים וגויים כאחד ולתת להם את ברכתו. מספרים כי הרב נהג לשאול את הפונים אליו "האם יש לך אמונה?" וכשנענה בחיוב היה מברך את הפונה במילים: "לך לביתך, והשם יתברך יעזור לך'. עם השנים נודעו סיפורי ישועה גדולים להם זכו אנשים למעלה מדרך הטבע, רפואת חולים, פקידת עקרות, ניסים כלכליים ועוד. הרב מיעט לעזוב את ביתו ונכח בחופות שנערכו בחצר בית המדרש שלו. פעם בשנה היה יוצא לבקר את קהילות היהודים באיזורו ויש תיעוד על הגעתו לבירת רומניה, בוקרשט, לפגישה עם אנשי השלטון שרכשו לו כבוד רב.

6. בחייו הפרטיים נודע הרב כספגן והסתפק במועט. הרב היה מסיים את תפילת השחרית בשעות הצהריים ורק אז הוכנס אוכל לחדרו. הרב נהג לאכול מעט ולהעביר את מגשי האוכל מלאים ליושבי בית המדרש. הרב נהג לבלות שעות ארוכות בלימוד תורת הנגלה ותורת הנסתר ובסיום לימודו נהג להחזיר את הספרים בהם למד למקום, כדי שאש לא ידע מה היה לימודו. הרב נתן לתת צדקה ביד רחבה ובמקרים רבים העניק את כל כספי הפדיון שקיבל ליתומים ולאלמנות. על שולחנו של הרב היו סמוכים כדרך קבע 100 חסידים, שלמדו בבית מדרשו.

7. בכ"א תמוז תרצ"ג (1933), והוא בן 86,  נפטר הרב וקברו שימש מוקד עליה לרגל לאנשי החסידות עד שהעותק בשנת תשכ"ט (1969) לישראל,  לבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים. כשנפתח קברו של הרב כדי להעלות את עצמותיו לקבורה בישראל, התגלתה גופתו בשלמותה. ציונו של הרב משמש מקום לעליה לרגל לרבים אשר זוכים לישועות גדולות.

8. לאחר פטירתו הנציחו חסידיו את שמו בהקמת מוסדות שונים הנמצאים בבני ברק, אלעד ובבתי כנסת שנבנו בעתלית ובקרית גת. מוסדתיו שמו לעצמם מטרה לפרסם את תורתו והוציאו בין השאר את הספרים "מחולל הפלאות משטפנשט" ו"קובץ תורת אמת".
 

הרב הרצל חודר: הצדיק משטפנשט