גם לאחר מותם, אדם צריך לכבד את ההורים

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הרב זמיר כהן נשאל בסיום הרצאתו על כיבוד הורים לאחר פטירתם. אנו מביאים לכם את תשובתו של הרב המופיעה גם בסרטון:

גם לאחר מותם, אדם צריך לכבד את ההורים

יש הלכות ב"שולחן ערוך| איך מכבדים. כתוב: "מכבדם בחייהם ומכבדם במותם". גם לאחר מות ההורים, אדם צריך לכבד את ההורים. יש את דיני האבלות של השנה הראשונה, שכשההורים נפטרים, זה לא כמו שאח נפטר או אחות. על הורים יש אבלות של שנה שלמה, שאסור לשמוע מוסיקה במשך שנה שלמה, לא יוצאים לאירועים של חתונות.

הילדים קבעו תאריך לחתונה לפני פטירת ההורים

אמנם חשוב לציין, בחור, בחורה, קבעו תאריך לחתונה, או אפילו לא קבעו, החליטו להתחתן. פתאום נפטר הסבא או הסבתא, אז ההורים אומרים לזוג הצעיר: "תמתינו עד אחרי השנה, ואז תתחתנו". זו טעות גדולה. הם חושבים שהם מכבדים את ההורים, זה צער להורים שנפטרו. אדרבא, השמחה של הסבא והסבתא שנפטרו, שהנכד והנכדה ייתחתנו כמה שיותר מהר. שיקימו בית בקדושה, בלי הרבה ניסיונות של תקופה ארוכה של שנה עד החתונה.

מה יעשו ההורים שאומרים: "אני לא יכול ללכת לאירוע". התשובה היא שכן ילכו, שיהיו בחתונה. בחתונה עצמה צריך קצת שינוי. שלא ישבו לסעוד כמו כל האורחים, אלא יהיו כמו משמשים, מקבלים את האנשים שמגיעים: "אתה שב פה...". גם ככה עושים את זה ההורים. אבל שיהיו שם על תקן, כמו מלצר, כאילו זו העבודה שלהם. אז לא צריכים להגיש לכל השולחנות, אבל יפעלו. יש כאלה עוברים עם בקבוק יין, מוזגים לכולם. יעשו דברים של פעילות במקום.

שיעורי תורה בטלוויזיה

שאלו אותי בעבר מספר פעמים האם מותר לראות שיעורי תורה בטלוויזיה, כמו הידברות, או שבשנה הראשונה צריך לשים סדין על המסך ולא לפתוח אותו יותר. התשובה היא: אם יודעים שיקפידו רק על דברי תורה - מותרים. אדרבא, זו נחת רוח להורים שהילדים שומעים דברי תורה.

"הריני כפרת משכבו"

בשנה הראשונה כשמזכירים את האבא או את האמא, כשאומר "אבי", צריך להוסיף את המילים: "הריני כפרת משכבו", כך כתוב ב"שולחן ערוך". כלומר, הוא יותר ממני.  יש כאלה, אפילו כשכתובים עושים ראשי תיבות של "הריני כפרת משכבו" (אבי הכ"מ), זה בשנה הראשונה.

עילוי הנשמה הכי גדול

עילוי הנשמה הכי גדול, כיבוד ההורים הכי גדול, זה כשבשנה הראשונה הילדים נזהרים מאוד בשמירת שבת, מתפללים בבית כנסת כדי שיוכלו לומר קדיש. מי שלא הניח תפילין, בשנה הזו שיניח תפילין. יברך על כל דבר שהוא אוכל, יארגן שיעורי תורה, ישתתף בשיעורי תורה, אין חסד של אמת לנפטר יותר מהדברים האלה. זה עילוי נשמה הכי גדול, בפרט אם הוא מזכה את הרבים.

ואחרי שהסתיימה שנה, אדרבה, ימשיך עוד, זו עוד נחת רוח להורים. אבל גם מי שאומר "לא נראה לי שאני יכול לכל החיים", לפחות שנה אחת תתחיל, אחר כך תראה מה תעשה. אבל תתחיל בשנה הזו, שזה עילוי נשמה גדול לנפטר.