ברור לכם מה אתם צריכים, האם אתם יודעים מה צריך בן הזוג

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מדברי הרב זמיר כהן בסרטון:
 

פירוט ההדרכה המעשית לשמירה על שלום בית על פי הדרכת הרמב"ם בפרט ט"ו מהלכות אישות

מה אומר הרמב"ם לגבר?

לגבר אומר הרמב"ם: "יהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו" (רמב"ם הלכות אישות, ט"ו, י"ט). כלומר: גבר אמור להרגיל את עצמו להפנים, בכל מה שנוגע לכבוד עלי לכבד את רעייתי יותר מאשר את עצמי ("מכבד את אשתו יותר מגופו"). באהבה, לעומת זאת אומר הרמב"ם: "ואוהבה כגופו". כבוד, מלשון כבד. דבר כבד הוא דבר שיש לו משקל. אומר הרמב"ם לבעל: בכל מה שנוגע לכבוד, לעולם הרגשות הפנימי של רעייתך - "מכבד את אשתו יותר מגופו". משום שהאישה לפי טבעה, בעלת רגישות חברתית גבוהה יותר, משפחתית גבוהה יותר.

אם ניקח כדוגמה מצב בו המצב הכלכלי אינו מאפשר לרכוש בגד חדש לאירוע הקרוב גם עבורו וגם עבורה, אלא רק עבור אחד משניהם, אומר הרמב"ם: היא קודמת לך. נבחן את הדברים מבחינה מעשית, אם הבעל ייכנס לאותו אירוע עם אותם בגדים שהוא רגיל במשך כמה שנים להגיע אתם לאירועים, לאחר שהוא נכנס לאולם הוא לא שם לב מה הוא לובש. כך אצל רוב הגברים. אבל האישה לעומת זאת, אם היא תגיע לאותו אירוע עם אותם בגדים שהיא רגילה להגיע בשנים האחרונות לאירועים, היא עלולה לשבת עם עצמה בתחושה כל כך לא נעימה, כמעט מכווצת בתוך עצמה, משום שמטבעה היא יותר רגישה חברתית.

מה אני מרגיש, מה היא מרגישה

זוג שרוצים שלום בית, רוצים זוגיות מוצלחת פורחת, הבעל יזכור את המשפט: "אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו" (רמב"ם הלכות אישות ט"ו, י"ט). במה שנוגע לאהבה, הרמב"ם אינו דורש מהבעל לאהוב את אשתו יותר מגופו, אבל לאהוב אותה כגופו. בהמשך, כשהוא מפרט את ההוראות לבעל, מוסיף הרמב"ם ואומר: "ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז (רמב"ם, הלכות אישות, ט"ו, י"ט). כלומר, גבר לא יכול לומר: אם היא הרימה עלי את הקול וצעקה עלי, אני מגיב באותה מטבע, באותה צורה בדיוק". משום שהיא יותר רגישה חברתית ומשפחתית, הפגיעה שלה בך, לא תהיה דומה לעולם לפגיעה שלך בה. 

אם נניח היא לקחה קילו של מילים קשות והטיחה בך, ואתה תקח קילו של מילים קשות ותטיח בה, היא לא מקבלת קילו, היא קיבלה 10 קילו. לכן אומר הרמב"ם: גם אם היא דיברה שלא בנחת, תקפיד אתה לדבר בנחת. והוא ממשיך ודורש מהבעל שישדר שמחה בבית. גם את הוא עצוב בגלל עניינים של עבודה, בבית יאיר פנים, "ולא יהיה רגזן". אם נשים לב, כל אלה סובבים סביב הציר של הרגשות הפנימיים של האישה.

מה אומר הרמב"ם לאישה?

לעומת זאת, לאישה אומר הרמב"ם מבחינה מעשית: "תהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי" (רמב"ם הלכות אישות, ט"ו, כ'). תכבדי את בעלך ביותר מדי, ניסוח לא שגרתי, מה פירושת "ביותר מדי"? אומר הרמב"ם לאישה, אם תכבדי את בעלך על פי התחושה שאת צריכה, תעניקי לו את מנת הכבוד שאת צרכיה לקבל, הרי הוא ירגיש עדין שהוא לא מכובד מספיק. הוא נברא עם יותר אופי חיצוני, יותר אופי שאמור לשדר סוג של עוצמה כלפי העולם, כפי שראינו קודם את המחקרים בפרק השני, לכן הוא זקוק יותר לקבל כבוד עם תחושת הערכה וחשיבות, מעבר למה שאישה צריכה.

למה אני זקוקה, למה הוא זקוק

לכן הוא אומר לאישה, תכבדי את בעלך ביותר מדי. תוסיפי לו. עד כמה שאת חושבת שדי לו בכך, תוסיפי עוד, תרוממי אותו. תאמר האישה: אבל אני לא יודעת איך עושים את זה, אף פעם לא הייתי גבר. ממשיך הרמב"ם ואומר לאישה, כל דבר חשוב שצריך לעשות בענייני הבית, לא כל עניין פעוט, אבל בנושאים חשובים תשתפי אותו לפני. תשאלי אותו:"מה דעתך?", "אתה מעדיף כך או מעדיף אחרת?". למשל, החליטו לקנת מקרר במקום המקרר שהתקלקל. היא רוצה מקפיא שיעמוד למטה או בצד, לא כמו הקדם, תשתף אותו, תשאל אותו: "מה לדעתך עדיף, כך או כך?". הרי ברוב המקרים, על רוב השאלות הבעל יענה: "תעשי מה שאת רוצה, מה שעדיף לך, לי זה לא משנה".

תאמר האישה, אז למה לשאול? כשאת שואלת, את מעבירה מסר שאת מחשיבה אותו, את מייקרת את דעתו, את משתפת אותו בבית. את מעבירה אליו את התחושה, אני רוצה שאתה תהיה שותף בבית, או, תחליט בענייני הבית. וכאשר הוא מקבל את תחושת החשיבות הזו, של השותפות, של הניהול, הוא אומר לך: "לי זה לא משנה, תעשי מה שאת מבינה, מה שעדיף לך". הרי המסר שהוא העביר: "אני מודה על כך שאת מעניקה לי את הבחירה, את ההחלטה, אבל אני רוצה שאת תחליטי". ואז היא מנהלת את הבית כרצונה, והוא מרגיש את החשיבות, את השותפות, את הרוממות שהוא כל כך מייחל וזקוק. 

כשבני זוג מקפידים: הוא - מעניק לה שפע של חום, אהבה, רגש ותשומת לב, תמיד הוא רגיש לרגשותיה, מנסה לעשות אותה מאושרת. והיא לעומת זאת - מרוממת ומחשיבה את בעלה ומייקרת אותו. הרי אז כל צד מקבל את הצרכים הנפשיים שלו וכבר יש לנו את הבסיס האיתן לשום בית אמיתי.