הדרכה מעשית לשמירה על שלום בית

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מדברי הרב זמיר כהן בסרטון:
 

מה עלינו לעשות מבחינה מעשית?

כדי להבין מה עלינו לעשות מבחינה מעשית ,כדי שכל צד יספק את הצרכים הנפשיים האמיתיים שהצד השני זקוק לו, נפתח בשאלה:

נתאר לעצמנו בני זוג, שניהם בעלי תואר אקדמאי מקביל, שניהם עובדים באותה משרה, למשל מנהלי בית ספר. הבעל מנהל בית ספר בשכונה פלונית, והאישה מנהלת בית ספר בשכונה אחרת. שניהם יוצאים מהבית בבוקר באותה השעה, מתעייפים באותה המידה, מתמודדים עם אותן מטלות, חוזרים לביתם באותה השעה, משכורתם זהה לחלוטין. כלומר, כלפי העולם, כלפי חוץ, שניהם נפלאים, טורחים, עמלים, משתכרים באותה משכורת, משכילים באותה מידה, זהים לחלוטין. לשניים יש ארבעה ילדים קטנים, זוג צעיר. והנה, הם חוזרים לביתם בשעות אחר הצהריים.

אם נפנה לאישה ונבקש שתשתף אותנו: "מה היה בדעתך לעשות, מה תכננת לעשות ברגע שתכנסי לבית?". בדרך כלל האישה לא כל כך תבין את השאלה, משום שהיא מוטרדת מהסדר של הבית, מהבישולים, מהטיפול בילדים, מההאזנה לדבריהם כיצד עבר עליהם היום. יש לה המון מטלות. לעומת זאת, כשנבקש מהבעל שישתף אותנו מה בדעתו לעשות ברגע שייכנס לבית, התשובה תהיה קצת מביכה: הוא רוצה לאכול ולנוח, יש לו הרבה מה לעשות, השלמת טלפונים.

מה פשר ההבדלים?

מה פשר ההבדלים האלה, הרי שניהם עובדים באותה מידה, התואר זהה, המשכורת שווה לחלוטין. מדוע כשהיא חוזרת לבית היא מרגישה את האחריות על בני המשפחה והוא חשוב על דברים אחרים? גם פרסומאים יודעים שכשמבקשים לשווק מוצר מסוים, אם מי שאמור לקחת את המוצר מהמדף הוא הגבר - הרי הפרסום יתמקד יותר בו. לעומת זאת אם מי שאמור לקחת את המוצר מהמדף זו אישה - אמורים להתמקד בבני המשפחה, והסיכויים גדולים יותר שהיא תקח את אותו מוצר.

כך גם כששואלים גבר: "מה הם תאריכי ימי ההולדת של ילדיך?", רוב הגברים אינם זוכרים. יש שכן, בכל הנתונים הללו הרי תמיד יש יוצאי דופן לכאן ולשם, אבל בדרך כלל גברים אינם זוכרים את ימי ההולדת, בעוד האישה זוכרת היטב. וכשאומרים לבעל "ימי הולדת אינך זוכר, אבל אולי לפחות תאמר לנו באיזו כיתה בנך יוסי", התשובה בדרך כלל תהיה: "אל תגזים, את זה אני זוכר. אני יודע. רק רגע..., או ג' או ד'". הוא לא זוכר אם הוא עלה כיתה או לא. האישה זוכרת את כל הפרטים האלה.

הנתונים הללו, שנראים קצת משעשעים, קצת מעניינים, הם קריטיים לזוגיות. כל מלמד הרמב"ם בפרק ט"ו מהלכות אישות, וכך המחקרים החדשים של עשרות השנים האחרונות. כשבני זוג מבינים שישנם הבדלים פסיכולוגיים בין נשים לגברים. לא לחינם הגבר קיבל גוף יותר חסון, טון דיבור עבה יותר, מקצר במילים, אינו יכול ליצור ילד בתוכו. לעומת זאת האישה קיבלה גוף יותר עדין, טון דיבור יותר דק, מרפדת את המילים, יכולה ליצור ילד בתוכה, בדרך כלל היא בעלת חוש ליופי, לניקיון ולאסתטיקה יותר מגברים. שוב, תמיד יש יוצאי דופן, אבל בדרך כלל זה כך. 

הוא מקריב המון והיא לא מקבלת כלום

כשבני זוג רוצים זוגיות מוצלחת, עליהם לזכור את ההבדלים הבסיסיים. משום שאם גבר יתנהג עם אשתו כאילו שהיא גבר, על פי הצרכים שהוא זקוק להם, והרי זה המצב הכי טבעי, אדם עם טוב לב שרוצה להיטיב לאחר, הוא חושב איך הייתי רוצה שיתנהגו אתי, וזה מה שהוא נותן צד השני. אבל זה לא מה שהיא צריכה. ואז הוא מקריב המון והיא לא מקבלת כלום. כך גם הפוך, היא מקריבה המון למענו והוא לא מקבל שום דבר, כי היא מתנהגת איתו בראש נשי. מה שאישה צריכה, זה מה שהיא מעניקה לו. 

כאשר לומדים כל צד מה הצד השני צריך, מספקים כל אדם את צרכיו האמיתיים של הצד השני, וכך עולים על דרך המלך.

למה זקוק כל צד?

האישה שמטבעה, גם אם היא מנהלת בית ספר, גם אם היא בעלת תארים ומשכורת גבוהה, האישה מטבעה בבית, היא רוצה את המשפחתיות. היא זקוקה יותר לרגש של בעלה, לרגשות האהבה. לכן גבר שרוצה שרעייתו תהיה מאושרת, יעניק לה משפחתיות, אוזן קשבת, גילויי הבנה, חום ואהבה, מילים טובות, שבחים, הבעות רגש. הוא אומר: "אבל אני לא צריך שיגידו לי את כל המילים הטובות האלה". נכון, אבל אתה אמור לספק לה מה שהיא צריכה, לא מה שאתה צריך. תכנס לראש שלה.

לעומת זאת, אם האישה תעניק לבעלה מידות גדושות של חום אהבה ורגש, כפי שהיא מרגישה, הוא עלול להרגיש מעמסה. מה הוא צריך, כמי שקיבל יותר את הכלים של ההתמודדויות החיצוניות, להרים משאות כבדים וכו', הוא זקוק יותר להרגיש שאשתו מחשיבה אותו, מייקרת אותו, דעתו חשובה בעיניה. 

אם נבדוק כולנו את כל הזוגות שאנחנו מכירים שהם חיים מתוך זוגיות פורחת ומוצלחת, מה סוד האושר שביניהם, נגלה שהוא מעניק לה שפה של חום ואהבה ומשפחתיות, והיא מעניקה לו שפע של כבוד וגדולה ורוממות, מחשיבה אותו.

יש נשים שאינן יודעות את הסוד הזה ואז היא עושה הכל כדי להקטין את בעלה, להראות לו כמה הוא לא מבין וכמה הוא טיפש, והיא לא מבינה - את יוצרת אויב בבית. או שהוא יסתגר בתוך עצמו, ינתק כל קשר, או שהוא יצא למלחמת עולם, כדי להרגיש שהוא חשוב. ולעומת זאת, אישה שאינה מקבלת את החום והאהבה מבעלה, את הצורך האמיתי שהיא זקוקה לו, הרי שהתוצאות יכולות להיות הרסניות: או שהיא תסתגר בתוך עצמה ותתכנס ותתעצב, או שחלילה היא תתחיל לחשוב על כיוונים אחרים, ודברים בעייתיים.

אבל, כשכל צד מספק לשני את הצרכים האמיתיים שהוא זקוק להם, הרי מובטח להם להגיע לשלום בית אמיתי.