מעשה ברב שלום שבדרון זצ"ל ונהג מונית

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הסיפור הבא אירע לפני כ-30 שנה, עידן בו לא רבים החזיקו רכב פרטי.  הגה"צ הרב שלום שבדרון זצ"ל, הוזמן לברית של נינו. משהסתיימה הברית, אשר נערכה בבית המדרש לעלוב אשר בבתי ורשה, פנו האורחים לסעודת המצווה אשר התקיימה באולם סמוך. הרב שבדרון זצ"ל, אשר כבר היה בא בימים, לא יכל לעשות את הדרך אל אולם והוחלט להזמין לו מונית.

משהגיע נהג המונית לאסוף את הרב שבדרון זצ"ל, נשאל הרב לגבי היעד אליו מועדות פניו. כששמע נהג המונית כי היעד קרוב כל כך, רצה לסרב לנסיעה. הרב שהבחין כי פניו של הנהג נפלו פנה אליו בדברים: "מזיו פניך  ניכר כי מוצאך מתימן, מחבבב אני עד מאוד את שירי התימנים התואיל לשיר ולהנעים לי משירי הקודש?"

הנהג אשר תמה על דבריו של הרב, השיב לו: "כבוד הרב, הזמן קצר והמלאכה מרובה. זמן זה כסף…".

השיב לו הרב: "הן המונה פועל, תשיר ותנעים לי ואני אשלם שכרך לפי מונה".

בזמן שניהלו השניים את שיחתם, הגיעה המונית אל יעדה, אך הנהג אשר נענה לבקשת הרב, הנעים קולו בשירה מפיוטי תימן. כאשר בכל פעם שסיים הנהג פיוט, ביקש הרב לשמוע פיוט נוסף, וליווה את הפיוטים במחיאות כפיים.

נכדיו של הרב אשר המתינו לו בפתח האולם, תמהו מדוע אינו יוצא מן המונית. לא רק שסבם לא שוחח עם הנהג, אלא ישב הוא במונית ומחא כפיו. לאחר כ-10 בהן עמדה המונית בפתח האולם, סגר נהג המונית את המונה ורבי שלום שבדרון זצ"ל שילם לו את שכרו כשהוא נפרד ממנו בחיוך.

הרב שבדרון זצ"ל, אשר חש בעוגמת הנפש של הנהג מן הנסיעה הקצרה שזומנה לו, והדרך ממנה ואליה הייתה ארוכה ולא משתלמת, העניק לו פיצו בדמות תשלום עבור פיוטי תימן לפי המונה.