דבר תורה לפרשת לך לך מהרב מנדל מנהל מוקד תהילים ארצי

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בפרשת השבוע השם אומר לאברהם אבינו, היהודי הראשון, ללכת אל הלא-נודע – "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". אלה הצעדים הראשונים של אברהם אבינו

כתוב שיהודיי הוא "מהלך" – אחד שמתקדם תמיד, לא נשאר סטטי. מלאכים, אפילו שהם גם זזים – לכל דבר חי יש תנועה, "כל חי מתנועע" – אבל אין להם התקדמות אמתית, התנועה שלהם מוגבלת. הראשון שהתקדם באמת, בשאיפה לאין סוף, הוא אברהם אבינו.
על אברהם כתוב "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה" – הוא הלך והמשיך לנסוע, גדר היהודי הוא מי שמתקדם עד אין סוף.  לא נשאר "עומד" .

בדרכו של היצר למנוע את התקדמתו של האדם ולזרוע בו יאוש שבמילא לא יצליח בהתקדמותו ומה לו להתאמץ ולהתייגע בעבודת השם.
העיצה הוא :חתור להצלחה והיה מוכן לתקלות בדרך.

אין דבר כזה הצלחה קלה, מהירה, ישירה וללא מכשולים בדרך או לפחות אל תניח שזה יקרה דווקא לך (הצלחה קלה ומהירה) כמו שצריך להיות ברור לך שההצלחה תגיע בסופו של דבר, אתה חייב להיות מודע לכך שיהיו נפילות ומכשולים בדרך. היה מודע לקיומם של הקשיים, התכונן להם, והכן פתרונות וכוחות נפשיים לרגעים שבהם הם יגיעו.
הפסוק אומר במשלי "שבע נפל צדיק וקם"  ולכאורה היה צריך להיות כתוב שבע נפל וק ואז וצדיק  ומפרשים  צדיק נקרא מי שנופל שבע פעמים ומתוך נפילות אלו הוא קם. רק אדם שנופל מספר פעמים, יש בכוחו להתמודד מול ניסיונות.  

שבת שלום