דבר תורה לפרשת לך לך מהרב מנדל מנהל מוקד תהילים ארצי

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

ואברכה מברכיך, ומקללך אאור (יב, ג)- בפסוק זה מבטיח הקב"ה לאברהם שיברך את מברכיו, ויקלל את מקלליו (אאור= אקלל, מלשון "ארור").
נשאלת השאלה, מדוע בברכה נאמר "ואברכה מברכיך", ואילו בקללה לא נאמר באותו אופן ("ואאור מקללך") אלא בסדר הפוך,"ומקללך אאור".

משיב על כך הכלי יקר- נאמר בגמ' במסכת קידושין דף מ ע"א, "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" (דהיינו, כשאדם חשב לעשות דבר טוב, נחשב לו הדבר כאילו עשה את המעשה בפועל),
ולכן, לגבי המברכים, שמחשבתם טובה, נאמר "ואברכה" לפני "מברכיך", כי הקב"ה מברך אותם עוד לפני שבירכו בפועל (כבר משעה שחשבו לברך). אך ביחס למקללים, שמחשבתם רעה, כאן אין הקב"ה מקלל אותם מחמת עצם המחשבה בלבד, שהרי "מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה" (כמבואר שם בקידושין), ולכן הסדר הוא הפוך- "מקללך אאור".רק כאשר בפועל הוא מקלל אז יהיה ארור ולא רק במחשבה בלבד.טוב עין הוא עצמו יברך

שלמה המלך בספר משלי (משלי כב ט) אמר: "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל". פירושו הפשוט של הפסוק, הוא כי מי שהוא נדיב לב ונותן משלו לאחרים יזכה לברכת ה', אמנם בספרים ביארו שהמילה 'יברך', הכתובה בכתיב חסר, ניתנת לקריאה גם בניקוד "יבָרֵך". מי שהוא טוב עין, הוא עצמו מברך את הזולת.
ובעצם שני הפירושים הם אחד – שכן מידת 'טוב העין' אינה מתבטאת רק בנתינה של דברים גשמיים כלחם לדל (, אלא גם בנתינה של דברים רוחניים כברכה – שמברך בדיבורו את חברו,
ומכח זה שמברך את חברו, הופך האדם להיות כלי שדרכו עוברת הברכה וממילא זוכה  גם הוא עצמו לברכה מאת ה'.

שבת שלום 

הרב מנדל