דבר תורה לפרשת לך לך מהרב מנדל מנהל מוקד תהילים ארצי

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בפרשת השבוע "לך לך מארצך ומולדתך ומבית אביך ." וכו'

מפרשים בספרים , שדרכו של היצר להכניס  לאדם מחשבות. שליליות שבמילא לא יצליח דרכו תראה מאין באתה באיזה סביבה היית והנך נמצא יש לך את כל המכשולות כדי לא להצליח.

אומרת התורה "לך לך מארצך וכו " מטענות אלו, אלא תתקדם "אל הארץ אשר אראך"
ושם "אעשך לגוי גדול."
אחד הדברים המיוחדים שמראים לאדם את כוחו האמיתי ואת נפשו הגדולה הוא עשיית חסד ע"י החסד האדם מעמיד את עצמו מעל לגדרי האנוכיות המקננת בכל הנבראים, כי בכולם מצויה הנטייה לקיום עצמם. 

יסוד האנוכיות טבוע גם באדם, כמו בכל שאר באי עולם, ובכל פעולותיו המכוונות לטובת עצמו אין הוא נבדל מהם. רק במעשים של חסד, הנעשים בלא תערובת של חשבונות עצמיים ובלא לחץ של חוק חיצוני או פנימי, מתגלה האדם שהוא מסוגל לפעולה חופשית, הנובעת ממקור רוחני טהור. 

מכיוון שבחושיו של בשר ודם אין מקור למידה זו, הרי מתחייב שהמקור הוא ביוצר האדם… נמצא שבכל גילוי של מידת החסד יש הוכחה לתחילת הבריאה.
 
וכמו שהבורא התחיל בבריאת עולמו בטרם היה כל חוק שחייב את הדבר, אף האדם, כשהוא עושה מעשה חסד ללא כל דחיפה מחייבת, הוא מתחיל מנקודת הבראשית שבה הוא מתדמה ליוצרו, וצלם הא-לוקים שבו מבהיק בכל זיוו".
(רבי יוסף ליפוביץ זצוק"ל, הקדמה למגילת רות).

וכאשר בנ"א מתדמה ליוצרו "מה הוא רחום אף אתה רחום".
מתגלה אצלו הנפש הטהורה ונותנת בו יכולות להתגבר  ולנצח את יצרו.

שבת שלום ומבורך
הרב מנדל