11 עובדות ו-2 סיפורים על הצדיק רבי אליהו לופיאן שיום פטירתו כ' אלול

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

1. הרב אליהו לופיאן נולד בשנת תרל"ו (1876) בגרייבא שבליטא. 

2. בילדותו התחנך אצל הרב חיים אריה לייב (רוטנבורג) מישקובסקי רבה של העיירה סטוויסקי בפולין ובעל מופת. 

3. כשעקרה משפחתו לארצות הברית סירב להתלוות אליהם משום שלא היה מוסד תורני עבורו, וכך נותר בגיל 9 בעיר לומז'א בפולין והתחנך אצל הרב אליעזר שולביץ, מייסד וראש ישיבת לומז'א. 

4. לאחר מכן התחנך הרב אליהו לופיאן בבית המדרש בקלם אצל רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו  (הסבא מקלם) אשר נפטר לאחר כשנה, ואצל הרב יצחק בלאזר, מראשוני תנועת המוסר. הרב התחנך בשיטת "קלם" אשר דגלה בסדר מוקפד ובשליטה עצמית, וכל ימיו הקפיד על כך.

5. רבי אליהו לופיאן נישא לשרה לאה, בתו של הרב יצחק דוד רוטמן שהיה מתלמידיו של הסבא מלקם בתיווכו של הרב מישקובסקי. השניים הביאו לעולם תשעה בנים וארבע בנות.

6. את פרסומו קנה הרב בבית המדרש בקלם, בו נשאר ללמד גם בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחריה ליקט חזרה את תלמידיה.

7. במסגרת מסע גיוס כספים לישיבה בלונדון הסכים לשמש כראש ישיבת עץ החיים בלונדון בשנות ה-30 של המאה ה-20.

8. בשנת תש"י (1950) עלה הרב אליהו לופיאן לישראל והתגורר בירושלים, שם מסר שיעורים בבית הכנסת זיכרון משה  (אשר קנה את שמו על שום שמתקיימות בו תפילות כ-24 שעות ביממה) ובבית הכנסת "כלילת שאול: בגבעת שאול. הרב שימש כמשגיח בישיבת קמיניץ' ונתן שיעורים בישיבת היכל התלמוד תל אביב.

9. בשנת תשי"א (1951) , והוא בן 75,  שימש כמנהל הרוחני של ישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב וזכה לברכתו של החזון איש "עוד ינובון בשיבה".

10. בכ' באלול בשנת תש"ל (1970) הלך הרב לופאין לעולמו והוא בן 94. הרב נטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

11. על שמו של הרב נקרא רחוב בשכונת רמת שלמה בירושלים והשכונה "לב אליהו" ברכסים.

הרב הרצל חודר מספר על רבי אליהו לופיאן:

מסופר על רבי אליהו לופיאן זצ"ל שרגיל היה לעורר את השחר וכל ימיו היה ממשכימי הקום . שמועה הייתה מתלחשת בין תלמידו על כך שרבי אליהו מתהלך חרש לתפילת שחרית בדומיית מה, כדי לא לעורר את התרנגולים שעדיין מנמנמים

פעם תחת אחד השיחים שאלוהו תלמידו ילמדנו רבינו, עד היכן מצוות השכמה עד גיל תשעים או שמא עד מאה ואחת?

רבי אליהו הרצין פניו והשיב, הלא משנה מפורשת היא, עקביא בן מהלל אומר: לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון . והנה יום יבוא ואני אעמוד לפני בית דין של מעלה. ושם יפתחו בפני את  ספר השולחן ערוך וכל סעיף וסעיף אצטרך להשיב על הן הן ועל לאו לאו. 

והנה הסעיף הראשון בשולחן ערוך  מתחיל "יתגבר כארי לעבודת בוראו שיהיה האדם מעורר השחר" בסעיף הראשון אני אתחיל לגמגם ולתרץ בעצמי ובכדי תירוצים  וכדי למנוע ממני עלבון כה צורב אני משתדל לקיים לפחות את הסעיף הראשון בכל נפשי ומאודי

כמו כן היה נוהג, גם כשהיה בגיל תשעים, להעיר את הבחורים לתפילת שחרית במאור פנים. והסביר פעם את מנהגו, שהנה אדם צריך להתרגל להיות בעל חסד ובשביל כך צריך לעשות לפחות מעשה חסד אחד ביום, וכיון שאין לו אפשרות לעשות חסד עם אחרים כי נמנעים לבקש ממנו טובות, לקח על עצמו ענין זה 

 רבי אליהו הקפיד להעיר את הבחורים בנעימות ולא בגערה. ולכן בסוף התפילה היה רבי אליהו סוקר בעינו האחת את היכל הישיבה ורואה מי הוא שקם לתפילה ומי לא, ואז היה מזדרז לפנימייה כדי להעיר את הבחורים הישנים. וגם אז הוא לא העיר אותם בגערה או בביקורת, אלא כך אמר להם: "עוד מעט סוגרים את חדר האוכל ולא יהיה לך מה לאכול עד השעה 2:30 בצהרים."