21 עובדות על חייו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לרגל יום פטירתו ג’ חשון

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

1. הרב עובדיה יוסף נולדה בי"ב בתשרי ה'תרפ"א (1920) בעיר בגדאד שבעיראק ליעקב (בן עובדיה) וג'ורג'יה עובדיה, אשר היו בני דודים. הרב נקרא עובדיה על שמו של הרב עבדאללה סומך (הרב עובדיה אברהם יוסף סומך) אשר היה מנהיגה של יהדות בבל במאה ה-19, ועל שם סבו עובדיה. את השם 'יוסף' קיבל הרב עובדיה יוסף על שמו של ה"בן איש חי" (הרב יוסף חיים מבגדאד). שם משפחתו של אביו היה עובדיה, במהלך השנים הפך הרב עובדיה יוסף את שמו השני לשם משפחתו.

2. בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלתה משפחתו של הרב עובדיה יוסף לישראל, והתגוררה בשכונת בית ישראל בירושלים. הוריו התפרנסו בקושי מחנות מכולת של אביו והרב עובדיה יוסף יצא לעבודה בגיל צעיר. בילדותו למד הרב עובדיה יוסף בשכונת הבוכרים בירושלים בתלמוד התורה "בני ציון". כבר מגיל צעיר התבלט הרב עובדיה יוסף בכישרון לימודו וגיל 9 כתב את חיבורו הראשון, בו הערות לספר "ראשית חכמה", ספר קבלה ומוסר של הרב אליהו די ואש (תלמידו של הרב משה קורדובירו).

3. בשנת ה'תרצ"ג (1933), כשמלאו לרב עובידה יוסף 12, החל ללמוד בישיבת פורת יוסף ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, בעקבות המלצתו של הרב צדק חוצין, דיין בבית הדין העדה החרדית הספרדית בירושלים, מתלמידיו של ה"הבן איש חי". בשנה זו אף כתב את חיבורו השני, ביחד עם חבריו: "מחברת העתקת חידות".

4. בשנת ה'תרצ"ז (1937), כשמלאו לו 18, החל להעביר שיעור יומי בהלכה  מתוך ספרו של ה"בן איש חי" בבית הכנסת הפרסי בשכונת בית ישראל, "אוהל רחל". בשיעורים אלו חלק הרב עובדיה יוסף על ה'בן איש חי" בטענה כי הוא מחמיר מדי והעדיף את פסקי האר"י (רבי יצחק בן שלמה לוריא אשר כונה גם האר"י הקדוש)  על אלו של ה'שולחן ערוך' (ספר ההלכה שכתב רבי יוסף קארו). העובדה שחלק על פסקיו של ה"בן איש חי" עוררה עליו את כעסם של רבנים שונים אשר העירו לו על כך. באותן שנים, העלה הרב את השגותיו של ה"בן איש חי" בכתב, דברים אשר פורסמו בספרי "הליכות עולם" שיצאו לאור כ-60 שנה מאוחר יותר.

5. בשנת ה'ת"ש (1940), כשמלאו לרב עובדיה יוסף בן 20, הוסמך לרבנות ודיינות על ידי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. 

6. בשנת ה'תש"ד (1944), כשהיה בן 24, נישא הרב עובדיה יוסף לבתו של הרב אברהם הלוי פטאל, מרגלית. השניים הביאו לעולם 11 ילדים. בתו הבכורה, עדינה בר שלום, ייסדה את המכללה החרדית ירושלים - מכללה אקדמית המיועדת לציבור החרדי, בברכתו של אביה. בנו הרב יצחק הוא הראשון לציון ונשיא בית הדין העליון.

הרב עובדיה יוסף באזכרה לאשתו מרגלית:

7. בין השנים ה'תש"ה-התש"ז (1945-1947) כיהן הרב עובדיה יוסף כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים ונהג להשיב על פניות מבני העדה הספרדית בארץ ובפזורה, ובני העדה האשכנזית בירושלים.

8. בשנת ה'תש"ז עברו הרב ורעייתו מרגלית להתגורר במצרים בעקבות בקשתו של הרב הראשי הספרדי בן ציון מאיר חי עוזיאל. במצרים כיהן הרב עובדיה יוסף כסגנו של הרב הראשי ואב בית הדין במצרים, הרב נחום אפנדי. הרב אשר התקשה להסכין עם מערך הכשרות במוסדות הציבור במדינה נקלע לחיכוכים עם רבנים ואנשי קהילה נוספים ובשנת תש"ט (1950) התפטר ושב לישראל, שם למד ב"בני ציון" שבראשה עמד הרב צבי פסח פרנק, ממייסדי הרבנות הראשית והרב הראשי האשכנזי של ירושלים בתקופה שקדמה לחזרתו של הרב עובדיה יוסף לישראל.

9. בשנים התשי"א-התשי"ב (1951-1952) והתשי"ז-התשי"ח (1957-1958) שימש כדיין בבית הדין האזורי בעיר פתח תקווה. כבר בתקופת כהונתו הראשונה בבית הדין באה לידי ביטוי פסיקתו הייחודית כשהתיר, בניגוד לתקנות הרבנות הראשית לישראל,  יבום במקום חליצה, כמנהג הספרדים. בתקופה זו, בשנת התשי"ב, יצא לאור ספרו "חזון עובדיה" הדן בהלכות פסח. הספר קיבל הסכמות משני הרבנים הראשיים באותה התקופה: הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. באותה שנה זכה הרב בפרס ממשרד הדתות, כאחד משמונה עשר עילויh הישיבות.

10. בשנת התשי"ד (1954), כשהיה הרב בן 34,  ייסד הרב עובדיה יוסף ישיבה לאברכים ספרדים מצטיינים: "אור התורה", הוציא את שני הכרכים הראשונים בסדרת הספרים "יביע אומר" - סדרת ספרי שאלות ותשובות וזכה בפרס הרב קוק ופרס ירושלים לספרות תורנית.

11. בשנים התשי"ח-התשכ"ה (1958-1965), כיהן הרב עובדיה יוסף כדיין בבית הדין האזורי בירושלים. בשנת התשכ"ה (1965) מונה הרב עובדיה יוסף לחבר בבית הדין הרבני הגדול. במהלך עשור למד אישית קבלה אצל הרב מרדכי שרעבי (ראש ישיבת המקובלים 'נהר שלום' אשר כונה זקן המקובלים).

12. בשנת ה'תשכ"ט (1968), כשהוא בן 48, החל הרב עובדיה יוסף לכהן כרב הראשי של העיר תל אביב יפו, לצדו של הרב שלמה גורן. בשנת ה'תש"ל (1970) זכה הרב בפרס ישראל לספרות תורנית.

13. בשנת התשל"ג (1972), והוא בן 52, מונה הרב עובדיה יוסף לרב הראשי לישראל ולראשון לציון, וזכה לתמיכתו של הרב יוסף שלום אלישיב. לצדו כיהן כרב ראשי, מי שכיהן לצידו ברבנות תל אביב, הרב גורן. מעשיו של הרב עובדיה יוסף בשנים אלו הותירו חותמם על עם ישראל: הרב פסק כי ביתא ישראל הם יהודים - מה שאיפשר את החלת חוק השבות על יהודי אתיופיה והתיר, יחד עם רבנים נוספים, את עגונות נעדרי צה"ל ממלחמת יום הכיפורים.

בנו של הרב עובדיה יוסף, הרב יצחק יוסף, מספר על התרת עגונות נעדרי צה"ל ממלחמת יום הכיפורים:

14. בשנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ד (1977-1984) פרסם 6 כרכים מסדרת ספרי השו"ת השניה שלו 'יחוה דעת', ובהם לקט שיעורי הלכה שנתן בקול ישראל בשנים בהן כיהן כרב העיר תל אביב יפו וכרב הראשי לישראל.

15. בשנת התשמ"ג (1983) עזב הרב עובדיה יוסף את משרתו כרב הראשי והוסיף לכהן כדיין בית הדין הרבני הגדול, ופעל כמנהיג תנועת ש"ס להקמת "מועצת חכמי התורה" של המפלגה, פעילות בגינה פרש בשנת התשמ"ח (1988) ממשרתו כדיין.

16. לאורך השנים הקפיד הרב להעביר דרשות בבית הכנסת היזדים בשכונת הבוכרים בירושלים ולאחר מכן בבית הכנסת מתחת לביתו, שיעורים אשר הועברו החל משנת התשנ"ד בלוויין. בשנה זו הלכה לעולמה רעייתו מרגלית, ומשנה זו סעדו אותו בנו וכלתו, משה ויהודית יוסף.

17. בג' בחשוון ה'תשע"ד (2013) הלך הרב עובדיה יוסף לעולמו. במסע הלוויה שלו הלכו לאחר ארונו מאות אלפי אנשים והלוויתו מוערכת כלוויה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל. בין המלווים היו הרב אהרון לייב שטינמן, האדמו"ר מגור, האדמו"ר מבעלז, האדמו"ר מבוויזניץ', נשיא המדינה וראש הממשלה. הרב נקבר בבית העלמין בסנהדריה בירושלים, לצידה של רעייתו מרגלית.

18. כל ימיו פעל הרב עובדיה יוסף להרים את מעמדם של יוצאי עדות ספרד מול המעמד השליט שהיה ליוצאי עדות אשכנז בעולם התורני, הרב כינה זאת "להחזיר עטרה ליושנה". 

19. הרב ביקש לאחד את מנהגי כל העדות בארץ ישראל ולהחיל את פסקיו של הרב יוסף קארו על כולן. הרב דגל מחד כמנהג האשכנזים, בצידוד במילה הכתובה (פסקי הרב יוסף קארו והשולחן ערוך) על פני מנהגי אבות. מאידך, בניגוד לאשכנזים בפסיקותיו דגל הרב עובדיה יוסף בגישת "כוח דהיתרא עדיף" - לפיו יש לפסוק כדי להקל ולא לחומרא, עיקרון אותו ראה הרב כייחוד של מסורת הפסיקה הספרדית. בין פסיקותיו המקלות: היתר מכירת קרקע לגוי בשנת שמיטה.

20. הרב ביכר את שיטת הלימוד הספרדית אשר שמה דגש על בקיאות ולא על פלפול, ואת הלימוד למטרת פסיקת הלכה (אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא). הרב מיעט להתייחס לזוהר ולכתבי הקבלה בפסיקותיו, בניגוד לרוב הפוסקים הספרדים שקדמו לו.

21. במהלך השנים חיבר הרב ספרים נוספים אשר יצאו לאור, ביניהם: מאור ישראל - על הש"ס, מאור ישראל טבעת המלך - על משנה תורה לרמב"ם, מאור ישראל דרושים - דרשות על מועדי השנה ואירועים אחרים, טהרת הבית - 3 כרכים על הלכות נידה וטבילה, הליכות עולם - הערכות והשגות של ספר ההלכה "בן איש חי" ועוד. בנו של הרב, הרב דוד יוסף, ייסד מכון להוצאת ספרי הלכה לאור פסקי אביו ועד עתה הוציא לאור ארבעה ספרים. בנו הרב יצחק יוסף הוציא את סדרת הספרים "ילקוט יוסף" המונה 30 כרכים, בהם פסקי הרב עובדיה יוסף.

מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל - הסרט: