מהו החוש המאפשר לנו להרגיש את בורא עולם

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בבית ספר קומוניסטי ישב מורה עם תלמידיו ולימד אותם מהי אמונה - "להאמין רק למה שאתם רואים בעיניים - כל מה שאתם חווים בחמשת החושים הוא קיים ומה שלא, פשוט לא קיים. את השולחן רואים בעיניים - אז הוא קיים, את הכיסא רואים בעיניים - אז הוא קיים, בעיפרון אפשר לגעת אז הוא קיים, ומה שלא רואים ולא חווים לא קיים". לבסוף חתם את השיעור ואמר: "את האלוקים לא רואים בעיניים, ולכן הוא לא קיים, זוהי פשוט אגדה שהתפשטה בעולם..."

קם אחד התלמידים ואמר: "המורה צודק! את היד של המורה רואים, אז יש לו יד, את הרגל שלו רואים, אז יש לו רגל. אך את השכל שלו לא רואים, אז אין לו שכל..."

בורא עולם יצר את האדם עם חמישה חושים, בכל אחד מהחושים הוא משתמש כדי למצות את שהותו בעולם הזה. אולם עם החושים הללו, כמה שיהיו מפותחים, לא ניתן לראות את בורא עולם, להריח או לשמוע אותו, החוש בו האדם זקוק לו כדי להרגיש את בורא עולם הוא האמונה, אמונה בקיומו והמצאותו.

הרבה יותר קל לעבוד את השמש או הירח, את הפסל או העץ - רואים אותם ומרגישים בקיומם. ככל שהדבר נסתר יותר כך חשיבותו גדולה יותר. בורא עולם נסתר מעינינו, אך הוא כאן, ממש לידנו, הוא חשאי, אך כל כך גלוי, הבחירה שלנו היא אם לראות אותו, או להעלים את עינינו מקיומו. כל אדם מחפש את בורא עולם בחייו, גם המרוחק ביותר מחפש את האמונה, את מקור השפע, את אבא שבשמים.

אמר רבי מנחם מנדל שניאורסון: "כאשר אנו פותחים עיניים ורואים מעבר לערפל, אל מה שמאחורי החזות החיצונית הגסה, הבוטה והצורמת, אנו יכולים להבין שבני אדם אינם באמת כפי שהם נראים, הם שונים. מה שנראה בעינינו כעולם של כפירה אינו אלא עולם של אנשים הבוכים ומבקשים אמונה, מתחננים לאמונה. אך מאחר שהם מתביישים לקרוא לאמונה בשמה, הם מכנים אותה באלף שמות אחרים, הם אומרים זאת בדרכם שלהם".

כולנו מחפשים אמונה, כולנו צריכים אותה, היא צועקת מתוכינו, כי כולנו באנו מאותו המקום, ממקום שהכי קרוב אל בורא עולם, מתחת כיסאו הרם והנישא, רק עם אמונה אפשר לפזר את הערפל, להכניס אור אל חיינו ופשוט לחיות 

(ספר החיזוק היומי)