11 עובדות על רבי שניאור זלמן מלאדי שיום ההילולה שלו כ"ד טבת

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

1. רבי שניאור זלמן מלאדי נולד בי"ח אלול ה'תק"ה (1745) בעיירה ליוזנה אשר בבלארוס, לברוך לרעייתו רבקה.  רבי שניאור זלמן מלאדי היה צאצא שביעי של המהר"ל מפראג (רבי יהודה ליווא בן בצלאל) אשר הוא צאצאו של דוד מלך. המסורת מספרת כי הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר), אשר היה רבו של אביו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ערך בלידתו סעודה ובה ציין כי הנשמה שירדה לעולם עתידה להאיר אותו הן בתורת הנגלה והן בתורת הנסתר, וביקש מהוריו שלא יספרו על לידתו. הבעל שם טוב הוא גם זה שסיפר את רבי שניאור זלמן מלאדי כשמלאו לו 3 וברכו. הבעל שם טוב אף בירכו כשמלאו לו 5, ומאז כינה אותו רבי שניאור זלמן מלאדי "סבא".

הרב סטבסקי מספר על נסיבות הולדתו של רבי שניאור זלמן מלאדי:

2. בגיל 5 החל רבי שניאור זלמן מלאדי להיות חבר בחברת קדישא בעיירת הולדתו לפי בקשת הבעל שם טוב וכמקובל בחסידות. בגיל 9 החל בלימודי הנדסה ואסטרונומיה ובגיל 10 כבר הכין לוח שנה. בגיל 12 העביר רבי שניאור זלמן מלאדי שיעור בהלכות קידוש החודש על פי הרמב"ם. בגיל 13 החל רבי שניאור זלמן מלאדי לעבוד בחברה קדישא

3. בשנת ה'תק"ך (1760), כשמלאו לו 15, נישא רבי שניאור זלמן מלאדי לסטערנא, בתו של יהודה לייב סגל מויטבסקי. השניים הביאו לעולם שישה ילדים: רבי דובער - ממשיכו וממלא מקומו בחסידות,  רבי חיים אברהם, רבי משה שניאורי, פרידא - אשר נישא לרבי אליהו בן רבי מרדכי, דבורה לאה - אשר נישאה לרבי שלום שכנא בן רבי נח אלטשולר ורחל - אשר נישאה לרבי אברהם בן רבי צבי שיינעס.

4. בשנת תקכ"ד (1764), כשמלאו לו 19, נסע רבי שניאור זלמן מלאדי ללמוד אצל המגיד ממזריטש (רבי דב בער) אשר היה תלמידו של הבעל שם טוב, על פי הוראתו של הבעל שם טוב עצמו. שם גילה לו המגיד ממזריטש כי נשמתו, נשמת רבי שניאור זלמן מלאדי, היא נשמה חדשה אשר לא ירדה לעולם קודם ומטרתה אינה לתקן עצמה אלא מטרה כללית והיא ביאור תורתו של הבעל שם טוב בדרך חכמה בינה ודעת (חב"ד).

5. לאחר פטירתו של המגיד ממזריטש למד רבי שניאור זלמן מלאדי אצל בנו, רבי אברהם המלאך, ומשהלה נפטר למד יחד עם רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שמילא את מקומו. בשל רדיפות החסידים באותן השנים על ידי מי שכונו המתנגדים, השניים עשו פעמיהם לגאון מווילנה (רבי אליהו בן שלמה זלמן) על מנת לשכנעו לתמוך בתנועת החסידות, אך הוא סירב לפגשם. 

6. בשנת תקל"ד (1774), כשמלאו לרבי שניאור זלמן מלאדי 29, נולד בנו הבכור דב בער (אשר נקרא על שם המגיד ממזריטש) אשר היה יורשו של רבי שניאור זלמן מלאדי בהנהגת החסידות שייסד וזכה לכינוי "האדמו"ר האמצעי".

7. בשנת תקמ"ו (1786) מונה למנהיג החסידות בבלרוס והנהיג תורה המשלבת בין למדנות לחוויה מיסטית.

8. בשנת ה'תקנ"ז (1796) הודפס חיבורו המפורסם של רבי שניאור זלמן מלאדי, "ספר התניא" - המתקרא גם ליקוטי אמרים, ועוסק בפנימיות נפשו של האדם לאור חכמת הקבלה. ספר זה הוא שהעניק לרבי שניאור זלמן מלאדי את הכינוי "בעל התניא". החידוש בספרו נבע מן האופן בו ביאר הרב מושגים בסיסיים בתורת הקבלה לצד מענה על שאלות פילוסופיות ותיאולוגיות, מה שחיבר בין המיסטיקה לפילוסופיה הדתית באופן שהשכל האנושי יכול לתפוס ולקשר למצבי הנפש.

ספר התניא מציין כי מטרת הבריאה היא להפוך את העולם לאלוהי ולשם כך צריך עם ישראל לקיים את המצוות המעשיות.

ספר נוסף שחיבר הרב על "שולחן ערוך" היה "שולחן ערוך הרב". הספר  נשרף ברובו ונותר רק כרבע ממנו, והוא משמש כמקור פסיקה עיקרי בחסידות חב"ד.

9. מתנגדים הם אשר הלשינו לשלטונות הרוסים על תמיכתו של רבי שניאור זלמן מלאדי בחסידים שעלו לארץ ישראל (אשר הייתה תחת השלטון העות'מאני אשר נלחם ברוסיה) והוא נלקח למאסר, שם שהה כחודשיים ימים, יום שחרור ממאסר, י"ט כסלו ה'תקנ"ט (1798) נחגג בחסידות כחג הגאולה.

הרבי מלובביץ' (הרב מנחם מנדל שניאורסון) מספר על יום שחרורו של האדמו"ר הזקן מן הכלא בי"ט כסלו:

10. רבי שניאור זלמן מלאדי נעצר שוב בשנת התקס"א (1801) לאחר שדווח לשלטונות כי תורתו כוללת יסודות הקוראים תיגר בשלטון הצאר. כששוחרר נאסר עליו לחזור לעיירת הולדתו בה התגורר והוא נותר לחיות בפטרבורג, ממנה עבר באישור השלטונות להתגורר בעיירה לאדי, שם חי 11 שנה והפיץ את תורתו בליטא ובבלרוס, דבר שגרר ויכוחים עם אדמו"רים אחרים שחלקו על הדרך בה לימד והפיץ את תורת החסידות.

הרב שלמה משה עמאר מספר על האדמו"ר הזקן:

11. עם פלישת נפוליאון לרוסיה בשנת התקע"ב (1812) נמלט רבי שניאור זלמן מלאדי עם בני משפחתו לכפר פיינא באוקריינה, בה נפטר ביום כ"ד טבת ה'תקע"ג (1812) ומשם הוסעה גופתו אל בית העלמין היהודי בהדיאץ', שם נקבר.