10 עובדות על "החפץ חיים" שיום פטירתו כ"ד באלול

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

1. רבי ישראל מאיר הכהן נולד בי"א שבט ה'תקצ"ט (1839)  בעיירה ז'טל ברוסיה, לרבי אריה זאב ולרבנית דובורושה. בילדותו למד רבי ישראל מאיר הכהן בווילנה ונחשב לעילוי. ומעיד כי הושפע רבות מרבי נחומקה מהורדנה (הרב מנחם נחום קפלן),אשר למד בישיבת וולוז'ין.

2. רבי ישראל מאיר הכהן נישא לבת אביו החורג, והעיד כי עשה זאת  כדי לשמר את נישואי אמו. לשניים נולדו שני בנים ושני בנות. הרב נישא בשנית והביא לעולם בן ובת נוספים.

3. רבי ישראל מאיר הכהן התגורר בעיירה ראדין אשר הייתה סמוכה לווילנה, שם ייסד את "ישיבת ראדין" והנהיגה. הרב סירב לקבל שכר על כהונתו כרב והתפרנס לצד אשתו מעבודה בחנות מכולת וממכירת ספרים שכתב ללא ציון שמו.

צפו ברב זמיר כהן: על מה הקפיד החפץ חיים וזכה לעושר רב?

 4. רבי ישראל מאיר הכהן הוציא לאור את הספר שהעניק לו את כינוי "חפץ חיים" בשנת ה'תרל"ג (1873),כאשר היה בן 34, ספר המוקדש לדיון בהלכות לשון הרע. זה היה גם המפעל הציבורי הראשון שלו, שהתמקד בשמירת הלשון, לשם כך הוציא ספר נוסף "שמירת הלשון" - שם המתייחס למשלי כא, כג:  "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו", הספר ליקט את דברי חז"ל בנושא.

החפץ חיים היה ידוע כמי שמיישם בעצמו את ההלכות ונזהר מאוד בלשון הרע, על אף שלא מיעט בדיבור. הרב האמין כי עבירה על הלכות לשון הרע ורכילות קשורים קשר להתארכות הגלות. והאמין כי על אף הקושי, יכול האדם לעמוד במצוות כולן ובאלו בפרט, והדבר דורש עבודה רבה.
 
הספר "חפץ חיים" פורסם לראשונה בעילון שם ורק שנים רבות מאוחר יותר הודפס תחת שמו. שמו של הספר לקוח מתהילים לד, יג-יד: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה".

5. הרב שם דגש רב על מצוות בין אדם לחברו ואף ייחד לנושא את ספרים שכתב, ביניהם הספר  "אהבת חסד".

צפו ברב זמיר כהן: איך למצוא חן בעיני השם יתברך על פי החפץ חיים

 6. בשנת ה'תרמ"ד (1884) פרסם את החלק הראשון של חיבורו "משנה ברורה", ובו פירושיו לשולחן ערוך, אורח חיים. הספר כלל דיני יום יום: תפילה, שבת, מועדים  ועוד, הודפס ביחד עם השולחן ערוך והגהותיו של הרמ"א (רבי משה איסרליש),לצד פירושיהם של רבי יהודה ברבי שמעון דיין בטיקטין "באר היטב" - ובו פסקיהם  של פוסקים שקדמו לו, ורבי חיים מרדכי מרגליות - "שערי תשובה"  - ובו ליקוטי פסקי הלכה מספר שו"ת.

מטרת הספר הייתה לאסוף את חידושי ההלכה שהתפרסמו לאחר השולחן ערוך וכשיש צורך הלכריע ביניהם על פי סוגיות התלמוד והראשונים. כשהיה קושי להכריע נטה הרב להחמיר.

שני החלקים הבאים של הספר:  "ביאור הלכה" - ובו דיון מעמיק בהלכות והסברים לדינים המוזכרים בספר "משנה ברורה" ו- "שער הציון" - ובו מקורות הדינים, יצאו לאור שנים לאחר מכן.

סה"כ מנה חיבורו של "החפץ חיים" - "משנה ברורה", 6 כרכים.

7.  במהלך חייו פירסם הרב ספרים בנושאים נוספים, ביניהם: 
"גדר עולם" - ספר הלכה ומוסר לנשים.
"מחנה ישראל" - ספר הלכה ומוסר לחיילים, אשר יצא בנוסף לפעילותו בין שתי מלחמות העולם, להקמת מערך שיספק מזון כשר לחיילים יהודים בצבא הפולני בכל מקומות שהייתם

"נדחי ישראל" - ספר הלכה ומוסר למהגרים.
החוברת "נפוצות ישראל" אשר יצאה כנגד ההגירה לאמריקה.
"ליקוטי הלכות" - ספר הלכות עבודת הקורבנות וסדר קדשים לכהנים,  אשר חיבר מתוך אמונה בגאולה הקרבה,

"טהרת הבית" ספר שיצא לאור לאחר דרשותיו לנשים בנושא טהרת הבית.

8. החפץ חיים עמד בקשר רציף עם רבני אירופה בתקופתו והיה שותף לייסודה של אגודת ישראל בשנת תרע"ב (1912),אשר שמה לה למטרה "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלנה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". כמו כן תמך בייסוד מוסדות בית יעקב, בשל תהליכי החילון שרווחו באותה העת.

9. הרב פעל רבות למען קיום המצוות של יהודי העולם, ופנה באופן אישי למקומות עבודה רבים על מנת שיאפשרו לעובדיהם היהודים שלא לעבוד בשבת. הרב גם יצא בקריאה להקים תלמודי תורה ובתי ספר לבנים חרדיים בערים השונות והיה שותפו של הרב חיים עוזר גרודזנסקי (נשיא מועצת גדולי התורה) להקמת ועד הישיבות, אשר נוסד בפולין בשנתה'תרפ"ד ( 1924) ונועד לדאוג לכלכלת הישיבות.

תיעוד נדיר של החפץ החיים (הרב השני בסרטון) ושל גדולי ישראל בדורו משנת 1923:

10. "החפץ חיים" הלך לעולמו בשנת התרצ"ג (1933) כשהוא בן 94, בעיר ראדין.

צפו ברב הרצל חודר: החפץ חיים