דבר תורה לפרשת כי תבא מהרב מנדל מנהל מוקד תהילים ארצי

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בפרשתנו מובאת מצוות הבאת ביכורים. בתורה הקדושה כתוב "ואמרת אליו הגדתי היום",
ופרש"י "שאינך כפוי טובה". עניין הבאת הביכורים הוא הדגשת עניין הכרת הטוב. אדם חורש וזורע, מסקל ועודר, ועומד ומתפלל בכל שלב ושלב: שהזרע ייקלט, שהגשם ירד, שהניצן יפרח, שהפרי יצמח, וכשמגיע השלב שבו רואים פרי שביכר, מלמדת אותו התורה – תכיר טובה להקב"ה שעזר לך בכל התהליך.

הרה"ק בעל ה'בית ישראל' מגור זי"ע היה אומר, שזו גם הסיבה שבביכורים מצינו עניין לומר בקול רם, כדרשת חז"ל על "וענית" – לשון הרמת קול, והסביר הרבי – כשם שבזמן שהתחננת לה' שהכול יצמח כשורה צעקת בקול רם, כך גם כעת, כשהולך לך טוב, אל תענה מהשפה ולחוץ, אלא צעק בקול רם "תודה!"…

שמעתי פירוש נחמד על הפסוק "פי קראתי ורומם תחת לשוני" – טבע האדם שכשהוא קורא וצועק, הוא עושה זאת בכל הפה ובכל הכוח, אבל – 'ורומם', כשהוא בא לרומם ולהודות, הוא עושה זאת 'תחת לשוני', ככה בשקט, בלי ששמים לב… כאן באה התורה ומלמדת אותנו, שההודיה צריכה להיות באותה עוצמה כמו הבקשה.

בת ק' כבת כ' – פרק כ' בתהילים הוא מזמור "יענך ה' ביום צרה", פרק ק' הוא "מזמור לתודה". מרמזים לנו, שפרק ק' צריך להיות באותה עוצמה ובאותה כוונה בהודיה להשם  כמו פרק כ'… כשביקשת והתחננת .(הרב פ. ברייער)

שבת שלום