איך יזכה אדם לאריכות ימים?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

באיגרת ששלח הרמב"ם לבנו כתב: "אשרי מי שכילה את ימיו במהרה" ביאר ה"חתם סופר" בספרו "תורת משה" שכל אדם בא לעולם הזה כדי להשלים את נשמתו, אם כן, אשרי מי שסיים לתקן את המוטל עליו במהרה, ואינו נזקק לחיות שבעים שנה."

דבריו של הרמב"ם מובנים לאדם שהוזמן לבצע עבודה גדולה, וטוב שיסיים את עבודתו במהרה. אולם כל אחד מאיתנו רוצה לחיות כמה שיותר שנים, הוא אוכל בריא, ניגש לבצע בדיקות ועושה ספורט כדי להאריך את ימיו בטוב ובבריאות איתנה. אך הרמב"ם אומר לנו ההיפך, מאושר האדם שממלא את חייו במהרה, מסיים את תיקונו מהר, וחוזר אל מקור חוצבתו. ההבנה הזו רחוקה משכלנו, כולנו משוועים להישאר כאן כמה שיותר, כיצד אם כן ניתן להישאר בעולם הזה גם לאחר שהשלמנו את ייעודנו?

יש אנשים מגדולי הדורות שחיו שנים רבות גם לאחר שהשלימו את ייעודם, כמשה רבינו וגדולים אחרים, כיצד עשו זאת?

מבאר ה"חתם סופר": "ישנם אנשים שבורא עולם משאיר אותם כאן, בעולם הזה למען ילדיהם או תלמידיהם, כדי שילמדו אותם דרך ארץ ותורת אלוקים". הרבה דברים אדם עושה כדי להישאר בעולם הזה שנים נוספות, אומר לנו ה"חתם סופר" שאם נקדיש יותר לילדים שלנו, נלמד אותם, נכיר להם את דרך המלך והערכים, נזכה אנשים אחרים, ניצור לעצמנו "גלגל הצלה", נהיה חשובים ונצרכים לעולם הזה וממילא "נכריח" את בורא עולם להשאיר אותנו עוד קצת בעולם הזה.

אם אתה כאן, סימן שאתה נצרך לעולם, אם אתה כאן, תנצל את זמן שהותך, תמלא אותו, אל תעביר אותו בחוסר חשק ומעש, אל תעשה אותו לא חשוב, תייקר את החיים והם יעשו אותך יקר ערך יותר מכפי שאתה.

"אשרי אדם שכילה את ימיו במהרה" - מאושר האדם שיצא מהעולם הזה מתוקן, ומאושר האדם שעוזב את העולם כשבידיו שקים מלאים במצוות ובמעשים טובים אשר יובילו אותו אל מקומות נשגבים

(ספר החיזוק יומי)