מה אמר רבי משה מקוברין לישיש אשר גער בעצמו על כי נרדם על תלמודו בבית המדרש?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

באחד הימים נכנס רבי משה מקוברין זיע"א, לבית המדרש וראה שליד השולחן ישב ישיש רכון על סיפרו ולומד. מפעם לפעם תפסה את הישיש תנומה אך מיד כשנעצמו עיניו קפץ ממקומו בבהלה וקרא לעצמו: "מה יהיה איתך? הרי בסופו של דבר תמות ועליך להספיק עוד הרבה". התאושש הישיש, המשיך ללמוד, עד שנרדם שוב, הקיץ בבהלה שנית ואמר: "מה יהיה איתך? הרי בסופו של דבר תמות ועליך להספיק עוד הרבה".

ניגש אליו רבי משה, טפח על שכמו ואמר: "לא כך רבי יהודי, מוטב שתאמר 'הרי צריך לחיות, וחיים כאלו אינם חיים.'"

כל מהות החיים היא פשוט לחיות, האדם, החיה וכל יצורי העולם נאבקים מידי יום כדי לחיות, הם יעשו את הכל כדי להישאר בעולם הזה עד שהבורא יפסיק להם את ה"אשראי". השאלה היא כיצד לחיות? האם לחיות כדי "לחיות" או לחיות כדי באמת לחיות? אם אדם מוטרד בכל ימיו מהמוות הקרב, מחוסר הצלחתו, ממה יהיה מחר, הוא אכן חי, אך בתוכו הוא גוסס שנוטה למות. 

כל עוד אתה חי, אומר רבי משה מקוברין, תחייה את החיים, תחיה אותם, תנשים אותם, תן לחיים שלך זריקות עידוד, תכניס בהם תקווה, תחשוב על הזכות לחיות ולא על העול שבהם. כשתהנה ותשמח במה שיש לך, כשתסתכל במשקפיים הנכונים, הוורודים, תוכל לפנות את הראש ממחשבות זרות ומנקרות, ולהכניס במקומן מחשבות טובות, תוכל לחיות את החיים ולתבל אותם בעבודת ה' נקיה, עם התלהבות וחשק. כשאדם חי, הוא יכול להגיע לדרגות גבוהות בכל תחום, כשאדם "חי" הוא מביא על עצמו חולאים, כעס ומרירות.

תחיה, "תנשים" אחרים מהחמצן הטוב שיש לך, תתרומם מעלה, תרומם אחרים איתך, תן לעבר לשקוע, ותשאף לשנות את היום שלך מיום מת ליום חי, נושם ושמח.

(ספר החיזוק יומי)