"השם לקח? השם נתן" ספד הסופר חיים ולדר לבנו הבכור

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מאיר צבי ולדר ז"ל נולד בשנת תש"נ לרב חיים ולדר ולרעייתו ברכה לבית שוורץ. מאיר צבי היה בוגרת ישיבת נחלת יאיר, אשר בראשותו של הרב יצחק לופליאנסקי, וישיבת מיר בראשות הרב קסטנר. מכריו העידו עליו שהיה בעל מידות טובות וחביב על כל רואיו. רבים סיפרו לו על קשייהם ויצאו מחוזקים ממנו, ובידיעה כי דבר ממה שנאמר לו לעולם לא יעזוב את פיו. כשמו, מספרים חבריו, היה מאיר פנים לכל אדם והקפיד על קיום ההלכה.

לפני כשלוש שנים חלה מאיר צבי והרופאים קבעו כי תוחלת חייו שלושה חודשים מרגע האבחנה. בזכות תפילותיו של עם ישראל וברכתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, זכה מאיר צבי לחיות שלוש שנים נוספות. כשחלה החמרה במצבו לפני כשלושה חודשים רבים קיבלו על עצמם, לצד תפילותיהם, חיזוקים רבים, אך מאיר צבי השיב נשמתו לבורא. בהלוויתו ספד לו אביו הרב חיים ולדר:

"הרוצים אתם לדעת מי הוא רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל, אשר עליו התפללתם שלוש שנים? כעת אספר לכם את הסיפור הנסתר. ההסתרה שבתוך ההסתרה.

 הסיפור של צביקי, הוא סיפור אחר לגמרי. זה אמנם אסון גדול, אבל מאחוריו יש סיפורי ניסים שאין כדוגמתם. בגיל שבע צביקי לקה במחלה קשה, מחלה שלא נפטרים ממנה, אך קשה לחיות עימה. היו לו את כל הסיבות שבעולם להתפנק ולהתחמק, לא להתאמץ ולא ללמוד ולא להצליח, גם לבכות על מר גורלו. אבל צביקי, כפי שהלל מזכה את העניים, כך צביקי מזכה את החולים. מילדותו הוא לא ויתר לעצמו לעולם, התמודד ונלחם, למד והצליח, ולא זו בלבד, לא רק שלא ביקש רחמים, אלא ריחם על אחרים, תמיד דאג לחלש". והוסיף:

"היה ישר מאין כמותו. בגיל שבע או שמונה, עברנו ליד בית כנסת כשערכו שם מסיבה. הוא ביקש ממני, 'אבא, תשים שם בבקשה כמה שקלים'. שאלתי למה ואמר לי, 'מארגן המסיבה שאל אם קיבלנו את שקית מיץ פטל, ואמרנו שלא, אבל כן קיבלנו ואני מרגיש לא טוב עם זה. תמיד מידות האמת והיושר היו נר לרגליו. מילה בסלע שתיקה בתרי, לא אמר שטות אחת מימיו ולא שינה מן האמת, שילם מחירים כבדים בשביל להגן על חברים, שלפעמים אף לא היה מגיע להם, אבל כאשר ראה מישהו חלש, הוא החליט להיות חזק ועמד לצידו והגן עליו.

לא ויתר לעצמו ולמרות מחלתו נישא עם הגב' יפה לבית שקולניק. כבר בפגישה הראשונה הוא סיפר לה על דבר מחלתו בפירוט. הם כבר ידעו על כך, אך הוא סיפר את כל הפרטים, לא הסתיר דבר. ההורים שלה ביררו ואמרו לה, תראי, המחלה הזו לא פשוטה, קשה לחיות איתה וגם אפשר לחלות ממנה את המחלה הידועה. בינתיים הם נפגשו עוד כמה פגישות והיא אמרה, 'אפילו גוסס אני אקח אותו'. לפני כשבועיים, עת שהחמיר מצבו, אמרה, 'אני לא מתחרטת על מה שאמרתי, כי זכיתי באדם שלא רואים בעולם'. 

אפשר לספר את הסיפור שלו כטרגדיה נוראה, אבל אפשר לספר את הסיפור שלו כנס גדול שלא היה כדוגמתו, משום שלמרות המחלה שלו הצליח ללמוד ולעשות חיל בלימודיו, לקבל רעיה מושלמת, לפרנס את משפחתו בכבוד, לגדל שני ילדים שימשיכו את מורשתו. אם רק היה חלילה 'מוותר' לעצמו, היה מקבל את התמיכה והרחמים של כולם, אבל היה עלול להפסיד כל הדברים הללו.

צביקי מזכה את החולים לא להתייאש, יש כאן בשורה, נס גדול, אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה אנו רואים את הנס הגדול, וגם בשלוש השנים הללו, כאשר הרופאים אמרו לנו שיחיה שלושה חודשים בלבד, הלכנו לרשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א שברך ואמר לשנות את השם, ובזכות ברכותיו המופלגות זכינו שיחייה עוד שלוש שנים, במקום שלושה חודשים.

אני פונה לכל הציבור לגבי התפילות הרבות שלכם, התפילות עזרו שהילד שלו שהיה בן חצי שנה, היום הוא בן שלוש וחצי, והילד שהיה בן שלוש וחצי היום הוא בן שבע והם זכו להכיר אותו ולחיות איתו ולקבל ממנו והוא זכה לקבל מהם אהבה וליהנות מהם, וזה בזכות התפילות הרבות.

הכוח של תפילה הוא עצום. עכשיו, ביממה האחרונה, הרופא אמר שהוא כבר ב'קומה', הרופא האיר לתוך עיניו ולא זזו וכל אחד מבין את המצב החמור. הרה"צ רפי רפאל אבוחצירא שליט"א, התקשר אלי מליז'ענסק, בציונו של הגה"ק הנועם אלימלך זיע"א, וביקש את השם לתפילה. אמרתי לו שהרופאים אומרים שאין מה לעשות. הוא אמר: 'הוא חי? בבקשה תתפלל ולא להתייאש בשום אופן, הנשמה צריכה שיתפללו אליה ותפנה לכל העולם שיתפללו'. ואכן, תוך דקות התפשטו השמועות בכל רחבי העולם והחלו באמירת תהילים ופתאום לאחר חצי שעה צביקי התעורר וחיבק את כולם ונפרד מכולם, חיבק את ילדיו ומצבו התייצב, עד שלאחר מכן מצבו שוב הידרדר. זה רק מראה לנו מה עושה תפילה, ראינו כך בחוש לאורך כל הדרך. שהציבור ידע שתפילה לא הולכת ריקם והתפילות נתנו לו כוחות חזקים, הוא אמר זאת כל הזמן והן גם חוזרות לאנשים עצמם שהתפללו. 

מבחינתנו קרה לנו נס גדול בעצם הדבר שהגיע להיכן שהגיע, שהצליח בחסדי שמים להקים דור ישרים מבורך שימשיך את דרכו, יש לנו כעת 'שני צביקים', שני ילדיו הקטנים שממשיכים את מורשתו. תודה גדולה ומיוחדת לרעייתו, אשר התמסרה אליו בלי גבול והיתה נאמנה לו ונתנה לו כל כוחותיה, סעדה אותו במסירות ובצורה בלתי רגילה וכך גם המשפחה שלה, שכה תמכה וסייעה. הרווחנו ילדה נוספת במשפחה. למי ששואל איך הקב"ה לקח מן העולם איש גדול כזה לאחר 28 שנים, צריך לתמוה איך הקב"ה העניק לעולם 28 שנים איש כזה. ואנו בני המשפחה צריכים להודות יותר מכולם שזכינו. כשהייתי מביא לו כסף, היה אומר לי, 'אבא, תביא את זה לאחים שלי שהם אברכים ויושבים ולומדים. הייתה לו אהבת תורה כה עצומה."

ראש העיר בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין, אמר בהספדו: "יש לנפטר זכויות רבות מאוד של שלוש שנים בהן כולם הרבו בתפילות ותפילות אינן שבות ריקן, הוא קיבל ייסורים של אהבה. רואים כאן ממש את המשמעות של בקרובי אקדש, הרי אנשים צעירים עדיין לא חטאו ובני המשפחה מקבלים את הדין באהבה, משפחת ולדר מצדיקה עליה את הדין, כל השלוש שנים לא שמעו מהם שום הרהור ומחשבה של למה ואיך, זה בקרובי אקדש. הנפטר, יחד עם כל בני המשפחה, ההורים היקרים ורעייתו, גרמו לקידוש ש"ש גדול". 

מעסיקו של מאיר צבי, עו"ד יעקב שפיגלמן, נשא אף הוא דברים במעמד הלוויה:"היה נכנס לתוך אולם בימ"ש עם ציציותיו הגדולות, וקיים בעצמו ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, כשהוא מקפיד על הידור ההלכה. תמיד חיזק ותמך בכולם."