איך גרם הרב לבעל הבית לקבל את מה שפסק על אף סירובו?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

אל רבי מנחם מעדל מלינסק זיע"א אביו של הרב נפתלי מרופשיץ זיע"א, הגיעו שני בעלי בתים מלינסק, שהיו שותפים במספר עסקים ופרץ ביניהם סכסוך כספי גדול. הם ביקשו שהרב יפסוק במחלוקת שנפלה ביניהם. רבי מנחם נעתר לבקשתם, ולאחר ששמע את טענותיהם, הוציא פסק דין שבו חייב אחד מבעלי הדין לפצות את חברו בסכום גדול.

נחמצו פניו של אותו אדם שיצא חייב בדין, והחל להשמיע באוזניי הרב טענות ומענות, מתוכן השתמע שאין בדעתו לקיים את פסק הדין, כפי שקיבל עליו בתקיעת כף לפני כן.

קם הרב ממקומו ואמר לסרבן בנימה של תרעומת: "בשעה שהתמנתי לשמש מורה הוראה בעירנו, רכשתי לי קופסה מיוחדת המונחת כל הימים בארון הספרים שבביתי, יודע אתה מה אני מחזיק בקופסה זו ואיני נפרד ממנה אפילו לשעה קלה?

בקופסה זו מונח הכעס שאני נזקק לו בתפקידי כרב וכדיין. כשאני חש שעליי להיזקק למידת הכעס לשם שמים, הנני שולף מן הארון אותה קופסה ונוטל מתוכה את מנת הכעס הדרושה לי באותו רגע. אולם עליך לדעת, שאם אזדקק לפתוח בגינך את הקופסה, תשקע חלילה במצולה, ולעולם לא תמצא מי שיוציאך משם!"

דבריו הנוקבים של רבי מנחם מנדל, הפילו אימה ופחד על בעל הדין הסרבן שהתנצל על הדברים המיותרים שהשמיע קודם לכן באזניי הרב, והבטיח לקיים בלא שהות את פסק הדין שהוצא נגדו.

אחת המידות הקשות ביותר לתיקון היא מידת הכעס. הכעס המתלהט משבש את החשיבה השפויה ושיקול הדעת, עד שהכועס עלול שלא לשלוט בעצמו ולבצע ללא מחשבה פעולות קשות ומזיקות שאינו מעוניין בהן.

אם היה ניתן לומר שאדם מרוויח מהכעס דיינו, אבל הכעס בא כדי להוציא "קיטור" ותו לא.

לו רק נחשוב שכל הקורה אותנו מושגח מלמעלה, יהיה לנו קל יותר להבליג, לשמור על שפיות ולא לאבד את צלמנו. לפני שהנך זועף וכועס חשוב לרגע, כמה אתה יכול להפסיד!

כל אחד מאיתנו יכין לו "קופסת כעס", שם יטמין את המידה הזו, יסגור אותה היטב ויזרוק את המפתח. אם חלילה יבוא לידי כעס, יעצור מעט, יזכור שכל כעסו מונח בקופסה והמפתח איננו, השהות הזו תוריד ממנו מעט את הרצון להוציא "קיטור", וממילא כעסו יעבור כלא היה.