מדוע סירב הרב קנייבסקי לברך את האברך שהגיע אליו במיוחד?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

אל הגאון הרב חיים קניבסקי שליט"א הגיעה קבוצת בחורי ישיבה תושבי חו"ל שביקשו להתברך מפי הצדיק. הרב חיים בירך כל אחד ואחד מהם בנפרד, במאור פנים ובחמימות רבה, אך למרבה הפלא התחמק מלברך את אחד הבחורים. אותו בחור לא רצה לוותר על הברכה, וניסה פעם נוספת לגשת לצדיק, אך הרב שוב התחמק ולא בירך אותו.

בפעם השלישית, כשהבחור ניסה לדרוש את ברכתו של רבי חיים, הפטיר הרב: "לא אוכל לברך אדם שאוכל בשר בחלב!"

הבחור החוויר, פרץ בבכי ונמלט החוצה. שם, כשדמעות על פניו פנה אל הרב שליווה את הקבוצה והתוודה על פשעו. הוא סיפר כי מגיל קטן יש לו חולשה גדולה לשוקולד חלבי. הוא חייב ליטול לאחר כל ארוחה קוביית שוקולד חלב. אין הוא מצליח להתגבר על יצרו, וכך גם לאחר ארוחה בשרית הוא אוכל קוביית שוקולד.

אולם מהיכן ידע זאת רבי חיים? אין זאת, אלא שרוח הקודש בוקעת מגרונו. אך כשנאמרו הדברים לפני הרב הוא ביטל זאת בהינף יד ואמר: "הירושלמי אומר, כי מי שנכשל באכילת בשר בחלב, מופיעה על מצחו צורת עז, וכשעמד מולי אותו בחור, הבחנתי בצורת עז על מצחו, ומכך הסקתי, שהוא אוכל בשר בחלב" ('דרך עץ החיים')

הדר זיוו של האדם עלול להשתנות כתוצאה ממעשיו. מצחו של האדם הוא כמראה, ניתן לראות עליו אם קיים מצווה, או חלילה נכשל בעבירה.

כתב האר"י הקדוש שכאשר אדם מקיים מצווה נרשמת אות אחת על מצחו המרמזת על אותה המצווה, וכשעושה מצווה אחרת או חלילה עובר עבירה, המצווה או העבירה מוחקת את האות של המצווה הראשונה ונרשמת במקומה, למעט מצוות הצדקה, שאינה נמחקת לעולם, ועל כך נאמר: "וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" (תהילים קיב', ג')

כל מצווה שווה הון רב, אולם מדברי האר"י ניתן ללמוד שמצוות הצדקה שווה הרבה יותר, רישומה ניכר על מצחו של האדם, והיא מסייעת לו רבות במהלך חייו.

כשמניחים את הדברים כך על השולחן ניתן לקיים את המצווה הזו בשופי, בשמחה וללא הסתייגויות. לא תמיד הדבר קל, לא תמיד יש רצון לפתוח את הכיס ולתת לאחר, אך הידיעה שהמצווה הזו עושה רושם, שמתן שכרה בצידה, שהיא מאירה את פניו של האדם יכולה לעזור לנו לפתוח מעט את הלב ואת הכיס, לתת מטבע של כסף, שהופך ברגע למטבע של אש על מצחנו..