מצווה קלה בשמחה

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בערב חג הפסח נכנס חסיד אל רבו, רבי יצחק מנעשכיז זיע"א, כשהוא עצוב ומדוכא.

החיטים השמורות שלו החמיצו, ואין דרך להשיג חיטים אחרות. כך יהיה עליו לאכול בפסח הזה מצה פשוטה ולא מצה שמורה ומהודרת.

כששמע הרב את דבריו אמר לו: "מצה שמורה ומהודרת היא מצווה דרבנן, ואילו לשמוח ביום טוב מחוייבים מן התורה, מוטב איפה לאכול מצה פשוטה בשמחה, מאשר לאכול מצה שמורה בעצבות..."

כל אחד מאיתנו רוצה להדר בדברים מסוימים, יש המהדרים באוכל משובח, אחרים מקפידים במצווה מסוימת, בדקדוק כזה או אחר, אשרינו ומה טוב חלקנו, ההידור מראה כמה אנו מחוברים לאותה המצווה, כמה מייקרים אנו אותה, ובכך עושים נחת רוח גדולה בשמים.

אך פעמים והרצון שלנו לא צולח, ההידור במצווה, הסגולה שכל כך קיוונו לעשות לא יוצאים אל הפועל, ואנו נעצבים, ולעיתים אף כועסים על הגורם ששיבש את תוכניותינו.

יש לזכור שכל הסגולות וההידורים הינם רק תוספת, אומנם חשובים הם וראויים, אך עדיין הם אינם חובה, אך העצבות והכעס הם קשים יותר מאשר אותו הידור.

יש לך לשים לנגד עיניך את העיקר ולא את הטפל, עדיף לאכול מצה רגילה בשמחה, לקיים מצווה "לא מהודרת" בשמחה, מאשר לאכול מצה שמורה ומהודרת, לקיים מצווה עם הידור רב בעצבות...