מבהיל: פצע תמים בסנטרו של תינוק התגלה כחיידק הטורף

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

שימי, תינוק מביתר עילית בגיל שנה, נפל סמוך לביתו. כתוצאה מהנפילה הבחינו הוריו בפצע זעיר בסנטרו. הם שטפו את אזור הפצע וסברו שהכול בסדר, אולם לא ידעו מה מחכה להם. "יום למוחרת שלחנו אותו למעון כרגיל", משחזר אביו של שימי, "אך לקראת הצוהריים התקשרו אלינו המטפלות והודיעו שלילד יש חום והסנטר שלו 'נפוח נורא'. האמת היא שלא נלחצנו בכלל כי לא הייתה סיבה להילחץ".

ההורים לקחו את שימי לקופת חולים. הרופא במקום חיטא את הסנטר, הבחין באבן קטנה בתוך הפצע, הוא שלף אותה משם וטען שכנראה היא זו שגרמה לזיהום. "הוא רשם משחה אנטיביוטית ועוד אנטיביוטיקה דרך הפה, 'שלום שלום ותחזרו לביקורת'", נזכר האב. "אלא שבערב זה כבר התחיל להיות מפחיד יותר; כל הסנטר של שימי הפך לאדום והצבע התפשט גם לכיוון הלחיים".

השעה הייתה כבר מאוחרת, והוריו של שימי לא רצו לקחת סיכון מיותר והבהילו את שימי למרפאת "טרם". "במרפאת 'טרם' הרופא בדק את הפצע, הסתכל על המוגלה שיצאה ממנו, ואז בפעם הראשונה התחלנו להבין שמשהו חשוד. זה היה כשהוא שאל: 'אתם בטוחים שהנפילה הייתה אתמול? כי לפי הזיהום שיש כאן זה נראה שהדבר קרה לפני כמה ימים'. אנחנו התעקשנו שמדובר בפצע מאתמול, הרופא אמר: 'אני מאמין לכם, אבל בגלל כמות המוגלה והחום שלא יורד, אני ממליץ לכם לפנות למיון". בהמלצת הרופא, הגיעו ההורים עם שימי לבית חולים "הדסה".

הוריו של שימי מתבשרים: "זה החיידק הטורף"

שוב הוריו של שימי נשאלים את אותה השאלה, גם בבית חולים "הדסה": "אתם בטוחים שהפצע הזה נוצר אתמול ולא לפני ארבעה או חמישה ימים?" אביו של שימי התעקש וטען כי "הפצע טרי, ואנו בטוחים בכך". בבית חולים "הדסה" בוצעה לשימי בדיקת אולטרה-סאונד על מנת לשלול אפשרות של חדירת גוף זר דרך הפצע למחזור הדם. כעת נותר לשימי לבצע בדיקה אחת נוספת – בדיקת דם.

תוצאות בדיקת הדם בישרו על הימצאותו של זיהום חמור בדם. מאותו הרגע שימי אושפז בבית החולים והחל לקבל אנטיביוטיקה דרך הווריד. הטיפול היה אמור לשפר את המצב ולחסל אט-אט את הזיהום, אולם למוחרת נראה היה כי המצב מחמיר, והרופאים נראו מודאגים. "למוחרת שימי התעורר והרופאים גילו שהכתם האדום שבסנטר מתקרב כבר לכיוון האוזן. באותו רגע הם התחילו ממש להילחץ, אם כי בעיקר בינם לבין עצמם. אותנו הם לא שיתפו בלחץ ובחששות".

הרופאים ניסו להסתיר את חששם, אך הוריו של שימי הבחינו כי בכל רגע מגיע למיטתו של שימי רופא בכיר אחר ובוחן את הזיהום. "הגיעו אליו הרופאים הכי בכירים במחלות הזיהומיות, וכן פרופ' כספי, מנהל מחלקת פה ולסת, ועוד דמויות בכירות מהמחלקות השונות. כולם צילמו את המקום ובקשו לבדוק מה עוד אפשר לעשות. למוחרת הילד התעורר והאדמומיות כבר הגיעה עד לעורף... זה היה באמת מפחיד.

"הרופאים הודיעו לנו שאין מנוס מניתוח ושימי כבר התחיל לצום לקראת ההרדמה. רק בשעות הצוהריים הופיעה בחדר אחת החוקרות ממחלקת המיקרוביולוגיה של הדסה, כשהיא מודיעה לנו: 'הצלחנו לזהות מהו החיידק שמשגע אותנו', ואז היא הודיעה שמדובר בסטרפטוקוק A, המוכר בשמו המאיים: 'החיידק הטורף'".

כיצד הורים מגיבים כשהם מבינים שבגופם של בנם שוכן החיידק הטורף?

פרופ' נרדי כספי, מנהל החלקה לכירורגיית פה ולסת ב"הדסה" הוזמן לבדוק את התינוק. "בשלב זה היה ברור שהזיהום התפתח במהירות מרגע הנפילה", משחזר פרופ' כספי. "ראינו תינוק שפניו נפוחים ואדומים מאוד לא רק באזור הפצע, אלא בחלק נרחב של הפנים – מה שהעיד על חומרת המצב. מהר מאוד הבנו שחייבים לנקז את הפצע ולקחת תרבית, על מנת שנוכל להתאים לשימי את הטיפול האנטיביוטי המתאים ביותר.

"כבר באותו הערב, תחת הרדמה, בוצע חתך תת-סנטרי לניקוז הזיהום, נלקחה תרבית לצורך מיפוי מדויק של החיידקים המזהמים והותקן נקז. בהמשך, במעורבות פרופ' אלון מוזס, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות, הבדיקות איששו את החשד כי מדובר ב-סטרפטוקוק A, חיידק טורף, שהופיע כזיהום פולשני קשה ביותר ומסכן חיים. שימי טופל באנטיביוטיקות המתאימות במחלקה לכירורגית ילדים ותחת השגחה קפדנית ומתמדת של מומחי מחלות זיהומיות".

בחסדי שמיים, פרופ' כספי הדגיש כי רצף המקרים שהתרחשו היו חשובים לזיהוי מוקדם, להצלת חיי התינוק ובעצם הם אלה שהבדילו בין חיים למוות. "ללא ספק, מוכחת כאן החשיבות שבנוכחות תורני פה ולסת מסביב לשעון בבית חולים – יחד עם תגובה מהירה של ההורים לסימנים שהציג התינוק וזיהוי חומרת מצבו במיון ילדים. אלו עושים את ההבדל בין חיים למוות".

על השאלה "איך הורים מגיבים כשהם מבינים שבגופו של בנם התינוק שוכן החיידק הטורף" משיב אביו של שימי שבסייעתא דשמיא זה לא היה נורא כמו שזה נשמע. "צוות בית החולים עשה הכול כדי לא להלחיץ אותנו, אז יחד עם ההודעה הקשה על קיומו של החיידק המסוכן, הם גם הסבירו לנו איזה נס גדול שזיהו אותו וכעת יכולים לטפל בו. נתנו לנו להרגיש שאנו נמצאים בידיים הכי מקצועיות ושהם יודעים מה מוטל עליהם לעשות".

"פתאום הבנו את גודל הנס"

ברוך השם, שימי התאושש ולאחר עשרה ימים השתחרר לביתו. רק אז החלו הוריו לחקור על אודות החיידק הטורף והזדעזעו מן הממצאים. "קראנו נתונים על מספר האנשים שלוקים בחיידק ומאבדים את חייהם, ופתאום הבנו את גודל הנס. ייתכן שאילו היינו מתמהמהים קצת או מגיעים למקום פחות מקצועי, שימי היה עלול לא להיות איתנו כיום. אני לא מסוגל בכלל לחשוב על כך. כל הסיפור הזה התחיל בחג החנוכה, שימי השתחרר שבוע לאחר מכן, וכעת אני יכול להגיד שהוא זכה לנס חנוכה אמתי. משמיים שמרו לנו עליו", הוא מסכם בדמעות.

לאורך כל הטיפול נשאלו הוריו של שימי שוב ושוב האם הם בטוחים שהפצע נוצר לפני יום אחד ולא לפני כמה ימים. שימי מגחך ומסביר את שאלת הרופאים: "רק לאחר שזיהו את הסטרפטוקוק התברר איך הוא באמת נכנס לגוף. לפי מה שהרופאים טוענים, החיידק הזה נמצא במקומות מזוהמים, וכנראה שהוא היה באזור בו שימי נפל. ברגע שנהיה פצע קטנטן, החיידק חדר דרכו לתוך הגוף. מכיוון שהוא חיידק כה קטלני, אז הנזק שהוא הספיק לחולל בתוך יום אחד היה נראה כמו נזק שחיידק אחר מחולל במשך שבוע. מכאן הגיעה השאלה הזו".

שימי מסכם את דבריו בהודיה להשם יתברך על גודל הנס ומסביר שרק כעת הם מתחילים לעכל את מה שעברו. "השבוע דיברתי עם אשתי על כך ושנינו הגענו למסקנה שאם בימים שבהם הכול התרחש היינו מבינים מה באמת קורה לילד שלנו, היינו בוודאי יוצאים מדעתנו. הנס הגדול הוא שלא הבנו דבר. הקב"ה הסתיר זאת מאיתנו, הוא שמר עלינו".

למידע נוסף על אודות החיידק הטורף לחצו לקריאה בויקיפדיה