בודדה בכפר ערבי: "הבנתי שהקב"ה מאותת לי – ’בתי, תחזרי אליי’"

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

סיפורה המצער של אור (שם בדוי) הוא אב טיפוס לסיפורן של בנות ישראל רבות שמצאו את עצמן בודדות בכפר ערבי, מוצפות ברגשי חרטה ומייחלות לתקווה. אור גדלה בבית שלא שמרו בו תורה ומצוות, והתוודעה ליהדות רק בעת ביקוריה אצל סבתה. "הייתי נוסעת לסבא וסבתא מצד אימא והייתי נוכחת בקידוש. דרכם התוודעתי ליהדות", משחזרת אור.

טלטלה משפחתית הביאה את אור לפרוץ גבולות ולחיות חיי "חופש", שהתגלו מאוחר יותר כמאסר הגדול ביותר. "כשהייתי בת 13 הוריי התגרשו. אני בת בכורה מבין ארבעת אחיי. כנערה מתבגרת חוויתי דברים מורכבים. כבר בגיל 15 מצאתי את עצמי בתוך עולם פרוץ מבחינת הגבולות. התחברתי לחברה שלילית, הלימודים לא עניינו אותי. אהבתי לצאת לבלות, זה היה מרכז החיים שלי. המשבר בבית אפשר לי לפרוץ גבולות, זה נתן לי חופש, שבדיעבד החופש הזה לא התאים לי. כיום אני רואה בכך דרך פסולה לחלוטין. כיום אני מטיפה לבנות לשמור על הגבולות – ורק היהדות מציבה לנו גבולות בצורה הכי נכונה", מספרת אור.

אור גדלה בעיר מעורבת, שבה יהודים וערבים חיים זה לצד זה, וזה נראה לה אך לגיטימי להתיידד עם בחור ערבי. "כשהייתי בת 19, סיימתי לימודי מקצוע ולא התגייסתי לצבא. באופן אקראי הכרתי ערבי מוסלמי. ראיתי אותו יושב עם יהודים במקום מפגש חברתי, והכרנו דרך האנשים שהיו שם. הם בני עירי, כך שידעתי שהוא ערבי, וזה לא הרתיע אותי מלצאת איתו. אני מודה שבהתחלה לא חשבתי על ההשלכות של מעשיי. בחלוף שבועיים אימא שלי גילתה על הקשר הזה ואסרה עליי לצאת איתו. באותו ערב לא נפגשנו, אבל למוחרת בבוקר ברחתי אליו והתחלנו לחיות יחד".

הקשר עם הבחור הערבי מתהדק ואור מגלה שהיא בהיריון

הקשר עם הבחור הערבי מתהדק ואור מגלה שהיא בהיריון. ההתרגשות סביב ההיריון הראשון ולידת הילד הראשון השכיחו מעט את התדהמה שאחזה באימה של אור, והיא ניסתה להיות לצידה באותם הרגעים שבהם בת זקוקה לאימה יותר מכול. אולם עם הזמן הבינה האם את טעותה של ביתה ולא הייתה מוכנה לתת לכך יד, ובלב כבד בחרה להתנתק ממנה. "בהתחלה לא חשבתי לעומק על מה שאני עושה. לא לקחתי בחשבון את ההשלכות האפשריות. אחרי שילדתי את הילד הראשון, אימא שלי הגיעה לבית החולים. היא שמרה על קשר שנה וחצי, אבל אחר כך התנתקה. היה לה קשה שאני יוצאת עם ערבי. אני מציינת שלא חוויתי אלימות מילולית או השפלות".

לפתע אור מוצאת את עצמה מבודדת ועצובה. כל מכריה היהודים ניתקו עמה קשר: "היהודים בסביבתי לא קיבלו את הקשר. חלקם הפסיקו לדבר איתי, ממש התרחקו או ניתקו מגע. הפכו אותי לבלתי נראית. הערבים דווקא כן מקבלים. למרות שהמשפחה שלו לא קיבלה אותי, בגלל שאני יהודייה והייתי צעירה ממנו. בהתחלה לא הפריע לי שלא קיבלו אותנו".

"נאלצתי לספר למוהל שאבי הבן הוא ערבי"

עם זאת, אור נלחמה על הזהות היהודית שלה ושל ילדיה, והבהירה לבן זוגה הערבי שילדיה יהיו יהודים לכל דבר, יעברו ברית מילה לפי ההלכה היהודית ויישאו את שם משפחתה. "תמיד אמרתי שהילדים שלי יהיו יהודים לכל דבר. הצהרתי בפניו שהם יהיו רשומים בתעודת זהות ויישאו את שם המשפחה שלי. יש לי בנים ועשיתי להם ברית מילה על פי ההלכה. אלה היו דברים מובנים מאליהם, למרות שבדרך התעוררו קשיים".

בודדה בארץ נכר יולדת אור את בנה השני, ולבדה ניגשת למוהל ומבקשת ממנו למול את בנה לפי ההלכה. המוהל לא הבין את הסיטואציה; אישה צעירה מביאה את בנה למילה בעצמה, ללא בעלה, ללא אימה, ללא משפחתה. בהיסוס הוא שאל את הצעירה: "מי הסנדק?" באותו הרגע הבינה אור שעליה להתוודות בפני המוהל ולספר לו כי אבי בנה הוא ערבי וכי כל משפחתה ומכריה מתנכרים לה.

"הבנתי שהקב"ה מאותת לי: 'בתי, תחזרי אליי'"

לאור נולדו כבר ארבעה ילדים. לאחר הלידה הרביעית אור מבינה שהקב"ה מאותת לה לחזור בתשובה. "אחרי הלידה הרביעית התחילו לקרות לי דברים שמהם הבנתי שהקב"ה מאותת לי: 'בתי, תחזרי אליי'. זה התחיל בכך שנקעתי את הקרסול אחרי שנולדה הבת. הבנתי ישר שיש קשר לכך שאני לא שומרת שבת. החלטתי להפסיק לעשן בשבת. אחר כך הוספתי קבלות נוספות, עד שהגעתי למצב של שמירת שבת באופן הדרגתי. במקביל קראתי תהילים. בערב שבת הדלקתי נרות והתמוטטתי. הרגשתי שאני עומדת ליפול מרוב הבכיות. הילדים היו המומים".

אור מנתקת מאבי ילדיה את הקשר ומתחילה חיים חדשים. "הבנתי שעליי לסיים את הקשר ולהיפרד באופן חד משמעי. זה איסור חמור עבור אישה יהודייה ולא רציתי לצער את הקב"ה. חתכתי את הקשר והתחלתי להתקרב יותר ויותר. לילה אחד חלמתי על רבי שמעון בר יוחאי, ומאז התחלתי להתקרב אליו. בכל ראש חודש אני עולה למירון, ובשנים האחרונות אני עורכת סעודה לכבודו עם תלמידי כולל".

הילדים ראו באור ובבן זוגה אבא ואימא, ואור נאלצה להסביר להם על המשמעות הטמונה בלהיות יהודי ועל האיסור לחיות יחד עם גוי. "עבור הילדים אנחנו תמיד היינו אבא ואימא, לא ערבי ויהודייה. כשנפרדנו הסברתי להם שאסור שיהודייה תחיה עם ערבי ולהפך. אמרתי להם שעכשיו אימא חוזרת בתשובה, ואי אפשר לחיות תחת קורת גג אחת".

כיום אור שומרת מצוות: שומרת שבת, מתפללת ומתלבשת בצניעות. ילדיה של אור היו שותפים בתהליך חזרתה בתשובה, והם נחשפו לעולם חדש ומדהים שלא הכירו לפני כן. "גם הילדים שומרים שבת. באתי מבית שלא שמר שבת וראיתי מה קרה לי. חיפשתי לפרוק עול והגעתי לאן שהגעתי. למזלי ולשמחתי, הילדים לא מדברים ערבית, הם לא יודעים כלום על התרבות הערבית, הם לא מכירים את המשפחה של אביהם – הם נטו בצד שלנו".

"לבנות אחרות אני קוראת להתעורר על החייהם שלהן – ומהר"

כיום אור מכה על חטא ומתביישת במעשיה, אך מציינת שהיא כבר אחרי זה. באותה התקופה היא לא הבינה את החומרה ונפלה לקשר בתמימות. לאור יש מסר לבנות אחרות שנמצאות במצב שבו היא הייתה: "לבנות אחרות אני קוראת להתעורר על החיים שלהן – ומהר. כל אישה שנמצאת במצב הזה צריכה לפנות לקב"ה. כמובן שמראש אסור לצאת עם ערבים, יש על זה דין קשה בשמיים. אני, למשל, מזהירה את הילדים שלי מכל משמר לא להתקרב לערבים. אני מסבירה להם שאנחנו יהודים".

גם להורים לבנות יש לאור מסר: "אם אימא יודעת שהבת שלה במצב סיכוני, שלא תנתק איתה קשר. כאשר המשפחה נוטשת ולא נלחמת על הבת או מנסה להוציא אותה – הבת נשאבת לקשר. לא צריך לחכות להיריון. אני חוויתי את זה. לא היה לי לאן ללכת, אז נשאבתי אליו. היום אני מתגאה ביהדות שלי, אוהבת את השם ומודה לו שהציל אותי מקשר עם ערבי. אני קופצת משמחה. זה נס לצאת ממקום כזה. כשאני רואה בנות, נצבט לי הלב. ניסיתי לדבר אבל אין עם מי לדבר. מישהי שאני מכירה התאסלמה בגלל שבעלה איים לקחת לה את הילדים. היא פחדה על הילדים ולכן עשתה צעד כזה. כואב לי הלב. אני מתפללת להשם: 'אם יש בנות – תחלץ אותן'. אני רואה את הבנות שנחטפות לכפרים הערבים, והן מסכנות".