כשפורסמו שמות ההרוגות בתאונת האוטובוס- הצטמררתי כולי ולא הפסקתי לדמוע

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

אלייך נשמה גבוהה ומיוחדת

זה תפס אותי לא מוכן, כאילו שיש דבר כזה להיות מוכן לטרגדיה שכזו. טפטופי ידיעות,

מסרים סותרים ואז המציאות המרה, שני הרוגים בטרגדיית התהפכות האוטובוס ועוד עשרות

פצועים.

לחשתי פרקי תהילים לרפואתם השלימה של הנפגעים ולעילוי נשמתם של ההרוגים, כאלו שיצאו בשעת בוקר ותכננו יום רגיל ואיזשהו עיקול לא מתוכנן הוביל אותם בהשגחה ממרומים לקטיפת חייהם בצורה כה טראגית. אני אף פעם לא מתעניין בשמות הנספים וגם הפעם לא חשבתי שזה אמור לשנות לי כך או אחרת, אבל כשפורסמו בשעות הערב שמות ההרוגות ע"ה - הצטמררתי כולי ולא הפסקתי לדמוע.

המנוחה רוחמה רוזן ע"ה בת 27 בפטירתה, הייתה תלמידת שיח סוד, מה שמגדירים היום "ילדה מיוחדת", למרות שהמגדירים אינם יודעים כלל על משמעותו של תואר מיוחד שכזה. הני בת ה-8 נושאת את התואר המיוחד בגאון וכמוה גם הוריה האוהבים. קשה להסביר למי שלא חי את המיוחדות ביום יום, זוהי שליחות שנטועה בנו מהרגע הראשון שהני המתוקה הפציעה לעולם וכך במשך שנים, שליחות שמאפשרת לנו להרגיש מיוחדים ולתת את מלוא החיבוק והאהבה לילדה המיוחדת שלנו.

זוהי שליחות שמלווה אותנו בבוקר, לפני הצהריים, אחרי הצהריים, בשעות הערב והלילה.

24 שעות ביממה. זה לא רק שליחות במובן המטאפורי אלא במובן הפיזי, לתת אהבה בלי סוף עמוק מהלב ומתוככי הנשמה. ואת השליחות הזאת יש לכל הורה שזוכה למתנה המיוחדת הזו.

אני לא מעורה בחייה הפרטיים של רוחמה ע"ה אבל אני יכול רק לתאר את מסלול חייה כשנולדה למשפחה רגילה שם גידלוה בחום ואהבה מהרגע הראשון, התמודדויות מגוונות הפכו להרגל אצל בני משפחתה, וויתור על נוחות חיים למען המטרה החשובה של גידול הילדה המיוחדת בכייף באהבה ובשלווה ובעיקר לחיות את ההווה גם אם העתיד לא בנמצא, לחיות את היום יום בתחושה של נתינה אינסופית גם ברגעים לא מובנים וללמד את בני המשפחה האחרים שאנחנו בעידן של שליחות ונעשה זאת בכייף ובשמחה.

רוחמה גדלה ואז בוודאי גילתה יחד עם בני משפחתה את מרכזי הלמידה לחינוך המיוחד, כמה שידברו, כמה שיפרטו ועדיין לא יוכלו להגיע לקצה קצהו של זכויותיהם בעולם הזה ובכעולם הבא, אותו בית ספר כמו 'שיח סוד' בו רוחמה למדה, ורבים הדומים לו הפזורים בכל קצוות הארץ ,עם הנהלה רגישה, מחנכים תומכים ואוהבים ובעיקר יצירת מקום של שלווה לתת לנשמות המיוחדות לפרוח כמה שיותר.

עם הגיל, רוחמה בוודאי נחשפה לארגונים שונים ומגוונים ששמו על נס את הילדים המיוחדים, ארגונים כמו שלווה ועוד רבים שעושים המון למען המשפחות ונותנים לנשמות המיוחדות את ההרגשה הכי טובה עלי אדמות בכל זמן ועת ובכל שעה, מתנדבים ומתנדבות שזונחים את כל עיסוקיהם בצד ומתמסרים בכל נפשם לעוד חיוך של אושר שיוצא מילדה טהורה ומתוקה, ילדה של שמחה מלאת חום משפחתי ואהבה מהסובבים אותה, ילדה שגדלה בריאה יותר שמחה ומאושרת.

אבל הגיע היום המיועד, מנהיג הבירה החליט וברחמיו המרובים ירד לגנו לרעות בגנים וללקוט שושנים. למגינת כל לב ובמיוחד לב בני משפחתה עלתה אמש רוחמה למרומים למקום מיוחד מתחת לכיסא הכבוד השמור לילדות מיוחדות ומתוקות. הלב נכמר מצער, העיניים דומעות וכואבות אבל גזירה היא ואין לנו רשות להרהר אחריה.

רוחמה, תרשי לי לפנות אלייך בשם כל הילדים המיוחדים ומשפחותיהם ולבקש ממך בתחנונים: תחזיקי חזק בכיסא הכבוד שם למעלה איפה שאף אחד לא יכול להגיע, ותבקשי מבורא עולם עם מלוא הכוח והעוצמה: "שלח לנו את משיח! תביא את הגאולה! אנחנו כבר לא יכולים עם כל הצרות!", תפצירי בו, תבקשי בלי להפסיק, אני בטוח שזה ירעיש את כל העולמות ויביא את משיח צדקנו. אמן.

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

אבא של הני ב. החברה מ'שיח סוד' , ביתר עילית