איך ניתן לומר תודה מתוך הקושי?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

לאחר מלחמת העולם עלה רבי אהרן קדוש-ה' מבעלז לארץ. בשבת שירה, פרשת "בשלח", הזמינו את אחיו הגאון רבי מרדכי מבילגורייא לדרוש. החל הרב לדרוש ואמר: "לכאורה איך שייך להודות לה' על שניצלנו מהמלחמה הקשה, מאחר ואלפי יהודים נהרגו ונשרפו על קידוש השם. אולם מפרשת השבוע מוכח שדווקא כן צריך להודות.

"'...וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם' (שמות יג', יח') – פירש רש"י: 'רק אחד מחמישה עלה ממצרים, שאר האנשים, ארבעה חלקים מתו במצרים בשלושת ימי מכת החושך'. ובמדרש יש דעות שאחד מחמישים ניצל, ויש אומרים אחד מחמש מאות ניצל ויצא ממצרים. ועם כל הצער הגדול, הנותרים אמרו שירה לפני הקב"ה". סיים הרב את דרשתו ואמר: "אף על פי שרבים מבני ישראל נהרגו בשואה, בכל זאת על הניצולים להודות ולומר שירה." ('מעיינות איש')

לא פעם אנו חווים חוויות לא נעימות, הפסדים וקשיים, אכזבות ומכות. מלמדנו האדמו"ר מבלעז שצרכים אנו לתת הודיה ולומר שירה על המעט שכן יש לנו, עד מה שכן הצלחנו להשיג, על הדברים שנשארו בחיקנו.

לא פשוט להודות על מעט טוב כשיש כל כך הרבה מר, לא קל לתת הודיה על הצלחה קטנה כשבכל הדרך רק נכשלנו, אולם הכרת הטוב שלנו לבורא עולם מתחילה דווקא בדברים הללו, במעט, בנקודה הלבנה המנצנצת בין שלל נקודות האופל.

שיר ושבחה, הלל וזמרה, אלו צריכים להיות בפינו, ולא חלילה טרוניות ומענות. נתחיל להודות על המעט שכן יש לנו, כך נוכל תמיד להסתכל על הטוב, על היש ולא על מה שאין. ראייה טובה על ההצלחה הקטנה שכן הצלחת תמחק עשרות כישלונות שבהם כשלת.

מתוך הספר "החיזוק היומי". ניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל: 0525581133