תראו את האחר מתוך החושך, ותזכו לאור בחייכם

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

באחד הימים שהה אחד הרבנים עם רבי יהודה אריה אלתר מגור. כשנפרד מהאדמו"ר מגור הוא בירכו: "יהי רצון שתהיה בינינו, כדברי לשון התפילה, 'אַהֲבָה רַבָּה', היא אהבת הרבי". השיבו רבי יהודה אריה: "זה לא מספיק, צריך להוסיף גם את הנוסח האחר של אותה תפילה: 'אַהֲבַת עולָם' – כלומר אהבת הציבור". בחידוד לשונו הפציר רבי יהודה אריה ברב לנהוג חיבה גם בציבור הרחב ('שיח שרפי קודש')

במכה התשיעית – מכת החושך – נאמר: "לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם" (שמות י', כג') המצרים לא ראו איש את אחיו, היה ביניהם חושך מוסרי, כל אחד דאג לעצמו ומשפחתו, לא הבחין בצורך האחר.

אולם לבני ישראל היה אור במושבותם – הם דאגו גם לאחרים, לכלל האנשים, לא משנה מאיזה שבט הם היו, הם האירו אחד את השני, נתנו כוח ותקווה לכולם, הם יצרו את האור במושבות שלהם, הדליקו אותו ודאגו שלא יכבה, ובכך זכו להיגאל.

אם רוצים אנו גאולה כללית ופרטית, הצלחות בכל העניינים, הדבר תלוי לרוב באהבה שלנו כלפי בניו של מלך העולם. אולם האהבה צריכה לשרור בין כולנו, לא רק בין הקרובים אלינו, בין אלו שממילא אנו נדרשים לאהוב מצד הטבע, אלא דווקא בין האנשים הפחות מחוברים אלינו.

נתחבר כפאזל אחד לשני, נאהב גם כשלא מסתדר, ונזכה ליצור תמונה שלמה, איכותית וכל כך מהודרת.

מתוך הספר "החיזוק היומי". ניתן לרכוש את הספר השני של  "החיזוק היומי" בטל: 0525581133