הרופא הגדול הבטיח שאם תשמעו לעצות אלו – לא תחלו כל חייכם; עקרונות רפואת הרמב"ם

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הרמב"ם, שחי לפני כ-800 שנה, נחשב בין היתר לרופא גדול ומוערך. הוא הותיר אחריו כתבים רבים בתחומים שונים, המהווים יתד בהלכה ובהגות היהודית, בנוסף להם העניק לנו הרמב"ם בפרק הרביעי בספרו "משנה לרמב"ם" מדריך רפואי.

לפי שיטתו, בגוף מוטבעת היכולת לרפא מחלות, עלינו רק לאפשר לו לבצע זאת. על כן הריפוי מתמקד בתזונה נכונה המביאה לחיזוק הגוף והמערכת החיסונית. בקטגוריית התזונה הנכונה הרמב"ם לא מציין רק את סוג המזון שעלינו לצרוך, אלא מוסיף ומתייחס לאופן האכילה, זמן האכילה, כמות האכילה, אופן לעיסת המזון, צירוף מזונות, שילוב שתייה באכילה ועוד. בד בבד מציין הרמב"ם כי לכל מחלה יש אף שורש נפשי-רגשי, ועל הרופא לגלות את הסיבה הנפשית-רגשית שהביאה להתפרצות המחלה ולסייע לחולה להירפא גם בתחום הזה.

"לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא ואל ישהה נקביו אפילו רגע אחד"

כלל ראשון שקבע הרמב"ם הוא לאכול לפי תחושת הרעב של הגוף, שנובעת מצורך פיזי, ולא לפי תאוות אכילה הנובעת מרצון לגרות את החושים. כמו כן ממליץ הרמב"ם לא להתאפק מעשיית צרכים, אלא להתפנות מיד, שכן הפסולת שנותרת במעיים עלולה להירקב ולגרום למחלות.

"לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחות כמו רביע משובעתו"

על האדם לאכול עד שימלא 75% מרעבונו. לאחר הארוחה מתבצע תהליך פירוק המזון בגוף, ולוקח זמן למוח לזהות את השובע. על כן על האדם להמתין כרבע שעה – פרק הזמן שהמוח מזהה את השובע ומשדר לגוף.

"לא ישתה מים בתוך המזון, אלא מעט ומזוג ביין"

כיום הוכח באופן מדעי כי מיצי העיכול בקיבה תורמים לעיכול תקין של המזון. שתייה מרובה במהלך הארוחה גורמת לדילול מיצי הקיבה, ועל כן פוגעת ביעילות עיכול המזון. מזון שלא מתעכל כמו שצריך עלול להידבק לדפנות המעיים, להירקב ולגרום למחלות.

"לא יאכל אדם, עד שיהלך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום, או יעשה מלאכה או יתייגע ביגע אחר.  כללו של דבר – יענה גופו וייגע בכל יום בבוקר עד שיתחיל גופו לחום, וישקוט מעט עד שתתיישב נפשו, ואוכל"

על חשיבותה של הפעילות הגופנית, במיוחד בבוקר, דובר רבות. גם הרמב"ם התייחס לכך בכתביו והסביר כי פעילות גופנית תורמת לזרימת הדם בגוף ולחילוף החומרים – וכך לניקוי רעלים ולמניעת מחלות.

"לעולם כשאוכל אדם ישב במקומו ולא יהלך ולא יטייל עד שיתעכל המזון שבמעיו"

אכילה בניחותא מאפשרת לעיסה איטית, התורמת לפירוק תקין של המזון. הרוק בפה מכיל אנזימים המהווים את תחילת פירוק המזון, וככל שהאוכל ישהה זמן רב יותר בפה – יוקל על מלאכת פירוק המזון במעיים.

מהקל לכבד: "לעולם יקדים אדם דבר הקל ומאחר הכבד"

אף בימינו תזונאים ממליצים לאכול מזון הנחשב קל לעיכול – כמו פירות וירקות, לפני מזון הנחשב קשה לעיכול – כמו עוף ובשר. הרמב"ם אף ממליץ להפריד מזונות חמוצים ממתוקים, שכן לכל סוג מזון נדרש סוג אחר של אנזימי עיכול.

אזהרה מפני מזונות מסוכנים

הרמב"ם מציין שישנם מזונות מסוכנים כסם המוות לבריאות, כמו דגים ישנים, גבינות מלוחות ומזונות מרים או מקולקלים.

אין לאכול "לחם שנילוש בשמן ולא סולת מנופה עד שלא נשאר בה ריח מורסן" (סיבים, קליפות)

נזקי הקמח הלבן כבר ידועים למדע בן זמננו, ועל כך מזהיר הרמב"ם.

שינה: "היום והלילה 24 שעות – די לו לאדם לישון שלישן, שהוא שמונה שעות; לא יישן אדם לא על פניו ולא על עורפו, אלא על צידו; ולא יישן סמוך לאכילה, אלא ימתין אחר אכילה כמו שלוש או ארבע שעות; ולא יישן ביום"

המלצות הרמב"ם בנוגע לשינה תקינה אוששו במחקרים בני זמננו, ואכן כיום הרפואה ממליצה לישון שבע עד שמונה שעות ביום, לא לישון סמוך לאכילה, ואף לא לישון ביום.

מרחץ: על חשיבות ההיגיינה

פרט למזון, ייחס הרמב"ם חשיבות רבה להיגיינת הגוף והמליץ לאדם לגור במקום שיש בו בתי מרחץ ומים זורמים.

הרמב"ם מסכם ומציין כי "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפים – אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אכל מאכלות הרעים; וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל או מי שמשהה נקביו או מי שמעיו קשים – אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש".

הרב זמיר כהן - עיצוב האישיות ושמירת הבריאות על פי הרמב״ם