איך שומרים על כבוד האדם? באיזה מחיר? ומה יוצא לנו מזה?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבה של קובנה, פעל רבות בענייני צדקה. באחד הימים הלך הרב עם גבאי צדקה אל עשיר שירד מנכסיו כדי לסייע לו ולהאיר את חייו.
 
כיוון שהיה העשיר ידוע ומוכר, החליטו גבאי המקום לא להזכיר את שמו ומצבו לאיש.
 
בדרכם, נכנסו רבי יצחק אלחנן וגבאי הצדקה לבית אחד העשירים בעיר, שהיו בטוחים בו, שיתן להם נדבה הגונה.
 
קיבלם העשיר בסבר פנים יפות, הכניסם לטרקלין ושאלם לשם מה באו אליו.
"לשם דבר צדקה", השיב רבי יצחק אלחנן.
"מי הוא זה?" הסתקרן העשיר.
 
"אין אנו יכולים לגלות"  השיב רבי יצחק אלחנן, "אוכל לומר שמדובר באדם חשוב שירד מנכסיו ומצווה עלינו להחזיק בו".
 
העשיר הרהר דקות מספר ואמר: "רבי, הריני נותן עשרים וחמישה רובל לצדקה זו, ובלבד שתאמר לי לשם מי היא ניתנת, כמובן שאשמור על הדבר בסוד".
 
תלה גבאי הצדקה עיניו ברבי יצחק אלחנן ואמר: "עשרים וחמישה רובל אינם דבר מועט..." אך רבי יצחק אלחנן לא היסס לרגע ואמר: "אין אני יכול לגלות".
 
כשראה זאת העשיר, אמר: "רבי, אתן חמשים רובל". אך הרב נותר בסירובו.
"רבי, אתן מאה רובל" הוסיף העשיר.
 
כששמע הגבאי עד היכן הדברים מגיעים, אמר לרבי יצחק אלחנן: "נאמר לו את שמו של פלוני ובתנאי שלא יגלה אותו לשום איש, הרי מאה רובל לפנינו, כמה טירחות נטרח, כמה יגיעות נייגע, על כמה פתחים נחזר, עד שנאסוף סכום כזה..."
 
אך רבי יצחק אלחנן נותר בסירובו ואמר לעשיר: "אף אם תתן לי את כל הון ביתך לא אגלה לך את שמו, כבודו של אדם יקר מכל כסף וזהב שבעולם!"
 
כששמע זאת העשיר, נטל רשות מהגבאי והכניס את רבי יצחק אלחנן לחדר פנימי. שם "שפך" העשיר את ליבו לפני רבו ואמר: "השעה דחוקה לי ביותר, אני הולך ויורד מנכסיי, איני יודע מאין יבוא עזרי. זה מספר ימים שרציתי לבקש עצה מפיך אולם חששתי שמא יוודע הדבר ותיווצר ביני לבין נושיי מהומה שתסעיר את העיר, ובושתי תהיה גדולה.
 
המחלוקת שתיווצר מכך ביני לבין נושיי תסעיר את העיר כולה. אולם עכשיו, כשראיתי עד כמה נזהר הרב בכבודו של אדם, הריני מפיל תחינתי לפניך שתעמוד לי בשעת דוחקי ותמציא לי רווחה".
 
כששמע זאת רבי יצחק אלחנן שמח ונתן הודיה לבורא, כיצד סייע בעדו למנוע את אש המחלוקת בעירו, בשל כוונתו הטובה לדאוג לכבודו של אדם באשר הוא אדם... (הרב וינר)
 
אנו רוצים שישמרו על כבודנו, שלא יבזו אותנו, שלא יעשו מאיתנו צחוק ויוליכו אותנו שולל.
 
כבוד האדם לא רק חשוב לנו, הוא חשוב גם לבורא עולם, לכן טבע הבורא בתורתו וכתב עשרות מצוות בין לאדם לחברו כדי שאנו נכבד את האחר, נשמור על זהותו, נסתיר את מגרעותיו וניתן לו לחיות חיים נוחים ושלווים יותר.
 
כשאתה שומר על כבוד האחר, על רכושו וחופש הבחירה שלו, אתה בעצם מכבד את עצמך, גורם לאחרים לשמור על כבודך ובדרך עקיפה יוצר לעצמך רשת ביטחון, רשת הפרושה עליך מלמעלה, השומרת עליך ועל כבודך.
 
כשאתה מכבד את האחר בורא עולם מכבד אותך, עוזר ומסייע לך, כי אתה הוא זה ששומר ומכבד את בניו...