מה המפתח לשערי המלך, לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

לאחר השואה הגיע רבי מצליח מזוז לפת לחם, חישב הרב את צעדיו כיצד ינהג על מנת להביא טרף לביתו. כיוון שחפץ היה לעשות את תורתו עיקר, החליט לעבוד בעבודה קלה הדורשת זמן מועט, ולהקדיש ללימוד תורה שעות רבות יותר במשך היום.
 
לפיכך, בחר לעסוק בתיווך מסחרי, ובזה צבר לעצמו אחוזי רווח כתוצאה מעסקאות מסחריות. מאז היה עובד לפרנסתו שעות ספורות בלבד, מעשר עד אחת בצהריים, ולאחר מכן ישב ללמוד תורה כתשע שעות רצופות. כך נהג במשך שלוש שנים עד לשנת התש"ז, בה נתמנה לדיין.
 
"ביום הראשון לעבודתי כמתווך עסקאות", סיפר לאחר שנים לילדיו, "נפגשתי עם סוחר שהשליש לידי מאתיים אלף פראנק בשטרות של חמשת אלפים לצורך עסקה כלשהי. התבלבלתי לגמרי למראה ערימת השטרות הגדולה שבידי, לא ידעתי כמה שטרות הם מאתיים אלף פראנק...
 
חששתי כי אם אתעכב לערוך חשבון, יבין הסוחר כי מדובר באדם שאינו יודע 'צורת כסף', ויחזור בו חלילה, לכן העמדתי פני מבין, בקי ויודע, ספרתי וראיתי כי יש ארבעים שטרות, נטלתי את הכסף ורק לאחר-מכן ערכתי את החשבון...
 
כדי לשקם את כלכלתי במהירות, בחודש הראשון לעבודתי הקדשתי את רוב שעות היום לענייני התיווך, ואילו את שעות הלילה הקדשתי ללימוד תורה. והנה, בסוף החודש מצאתי כי הרווחתי ארבעים אלף פראנק!
 
ישבתי על שולחני, המאזן החודשי פרושׂ מולי, ונדהמתי לראות את הסכומים שהרווחתי, שהיו פי עשרים מהמשכורת שהייתי מקבל! ואז הרגשתי איך אהבת התורה שהייתה חקוקה בעצמותיי במשך כעשרים וחמש שנים רצופות, נחלשת ומתפוגגת מעט, ואת מקומה כובשת תאוות הממון!
 
כאב עצום מילא את גופי, חשתי כי אם לא 'אעצור את העגלה' עכשיו, היא תחל לצבור תאוצה ותנוע במהירות רבה עד שלא ניתן יהיה לעצורה. באותם רגעים קיבלתי על עצמי לעבוד אך ורק שלוש שעות ביום, מעשר עד אחת, וכל שאר היום אקדיש ללימוד התורה בלבד!"
 
לעיתים אדם עושה דין וחשבון חודשי כמה הוציא במשך החודש וכמה הרוויח כדי לכלכל את צעדיו.
 
אם הרוויח משאיר את המצב בעינו ואם הפסיד חלילה הוא משנה מסלול, בודק את צעדיו, ומכין תשתית נכונה לחודש הבא.
 
בסוף ימיו של האדם עורכים לו דין וחשבון על מעשיו, כמה הכניס לאוצרו מצוות ומעשים טובים, וכמה עברות עשה, אך אז לא תהיה לו אפשרות לכלכל את מעשיו, לשנות ולהטיב את דרכו, כמו שאמר דוד המלך: "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כְּמוֹ חֲלָלִים שֹׁכְבֵי קֶבֶר אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ" (תהלים פח', ו') - אמר רבי יוחנן: "כיוון שמת אדם נעשה חופשי מן התורה ומן המצוות" ( מסכת שבת ל'.)
 
כבר מהיום נחשב את דרכנו, נעשה מאזן יומי, כמה התקדמנו היום, איך הייתה תפילתנו, כמה שעות פנויות הלכו לאבדון וכמה מהן הקדשנו לנשמה השוכנת בגופנו.
 
נחשב מסלול מחדש, נמלא את היום שלנו בערכים ותיקון המידות, בעוד פרק תהילים, בעוד מטבע לצדקה, כך לא "נטבע" בעיוורון המוליך אותנו אל בזבוז החיים בדברים אשר לא יועילו ולא ישפיעו על הגשמת תכליתנו.
אז, כשנגיע אל בית דין של מעלה יפתחו לנו את שערי המלך, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו...