איך מצוות שמעולם לא קיימת נזקפות לזכותך?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

באחד הימים צעד המגיד מדובנא במעלה הרחוב, בדרכו פגש איש עיוור לבוש קרעים וילד קטן אוחז בידו ומנחהו בדרך. הדבר עורר את סקרנותו של המגיד מדובנא, הוא עצר את השניים ושאלם: "מהיכן אתם? ולאן פניכם מועדות?"
העיוור שתק והמגיד הפנה את שאלתו לילד הקטן המלוה את העיוור.
תלה הילד עיניים נוגות ומיוסרות במגיד וסיפר: "האיש שאני מוליכו הוא אבי, אבי התעוור ובשביל פרנסתו הוא מסתובב בבתי כנסת שבעיירות ומחזר על הפתחים כדי לקבץ נדבות למחייתו.." המשיך הילד, "אימי נפטרה, ואני מלווה את אבי במסעותיו ומנחהו בדרך, זה עתה בגלל הקור העז אנו הולכים להתחמם מעט בבית התמחוי הקרוב..."
"האם אכלתם דבר מה היום?" התעניין המגיד.
"היום לא נכנס אוכל לפינו" השיב הילד.
"בואו לביתי המחומם ואתן לכם ארוחה ומקום ללינה עד שתסתדרו לבד" הציע המגיד.
הלכו השניים אל ביתו ושהו שם. כעבור ימים מספר נפטר האב והילד הקטן נשאר יתום מאב ומאם, המגיד לקחו תחת חסותו, הכניסו לתלמוד תורה והשקיע בו כאילו היה בנו שלו, ביתו הפך לביתו של הילד הקטן...
בחלוף השנים התגלה הילד כילד בעל כשרונות מזהירים, כוח הזכרון שלו היה מדהים והלימוד נספג בראשו. ברבות הימים הפך הילד לגאון רבי שלמה קלוגר זיע"א שחיבר עשרות ספרים שהאירו את עיני ישראל.
כשנפטר המגיד מדובנא הוא התגלה למקורביו בחלום וסיפר: "כשהגעתי לבית דין של מעלה, הראו לי חמישים ספרים מפורסמים שחיברתי בחיי, תמהתי, הרי הם אינם שלי, לא אני חיברתי אותם ואינני יודע עליהם!
השיבו לי: 'באמת הספרים הללו אינם שלך, הם חוברו על-ידי גדול הדור הגאון רבי שלמה קלוגר, אך כיוון שאתה גידלת אותו בביתך כבנך והיית הגורם להצלחתו ולצמיחתו כגדול הדור, כל גאונות חיבוריו וספריו הנודעים, נזקפים לזכותך כאילו אתה בעצמך חיברת ויצרת אותם..." ('קול צופיך' רבי חיים זייצ'יק)
במהלך היום אנו נפגשים עם אנשים רבים, לא עם כולם אנו משוחחים, לא לכולם אנו מחוברים, אך את כולם אפשר לזכות במצוות, בחסדים.
יש בכוחו של כל אחד מאיתנו לזכות יהודי במצווה, בדבר תורה, בצדקה. זכית לזכות יהודי במעשה טוב, זכית לעיתים בכל עולמו.
לא תמיד ניתן לזכות את האחר, לעיתים בזכות התנהגותך אתה מזכה את הרבים, אתה גורם להם להתקרב, לקחת חלק בתורה ומצוותיה.
לא תמיד תוכל לדעת עד כמה הזכות שזיכית את חברך, התנהגותך המעודנת, דיבורך שבנחת השפיעו על אדם אחר, יכול להיות שבעוד שנים יראו לך מעשים שלא אתה עשית, ספרים שלא אתה כתבת, צדקות שלא אתה נתת, וכולם שייכים לך, כל זאת בזכות זיכוי רבים אחד שעשית, בזכות יהודי אחד שלמד ממעשיך ושינה את אורח חייו.
 
אומרת הגמרא (סנהדרין צט':): "כל המלמד את בן חברו תורה,  מעלה אני עליו כאילו עשאו, כאילו עשאן לדברי תורה, כאילו עשאו לעצמו!" - האדם הופך לכוח יוצר ומחדש בריאה בעצמו, כל זאת באמצעות זיכוי הרבים...
בזיכוי רבים אחד אתה יכול להפוך ולהיות "אבא" של הרבה מאד אנשים...  (ספר חיזוק היומי )