אלול

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

 באחד הימים, כשהתגורר הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בתל אביב, בשדרות רוטשילד, כבה אור החשמל בחדרו. יצא הרב למרפסת ולמד לאור החשמל שבעמוד החשמל הקבוע ברחוב.
 
ממול גר יהודי ירא שמים שהביט ברב רכון על ספרו במשך שעות מספר. השכם בבוקר יצא היהודי מביתו לבית הכנסת לתפילת השחרית ומצא את הרב עובדיה באותה התנוחה, מעמיק בספרו, מנצל כל דקה.
 
באחד הבקרים התעורר הרב, ושלא כמנהגו נטל ידיו, בירך ברכות התורה, ומיהר עם יקיצתו לספרייה לעיין בשו"ת הריב"ש - רבי יצחק בר ששת. לשאלת בנו הרב יעקב יוסף זצ"ל על מה ולמה מיהר עם הקיצו לעיין בשו"ת הריב"ש, סירב להשיב.
 
לאחר הפצרות סיפר,לבנו: "בלילה התקשתי בדברי הריב"ש וראיתי סתירה בדבריו, עלה בדעתי ליישב כך וכך את דברי הריב"ש. כשעליתי על יצועיי בא אליי בחלום הריב"ש, כשזקנו יורד על מידותיו, ואמר לי: 'אני רבי יצחק בר ששת, תנוח דעתך, שיישבת את הקושיה'. ראה, שאכן דברי הריב"ש מיושבים היטב..." ('פניני עין חמד')
 
היום החלו בני עדות המזרח לומר סליחות, לבקש ולהתחנן לבורא עולם שיחתור להם מחילה, מחילה אשר תגיע עד אליו, עד למידת הרחמים שלו, אזי ירחם על בניו וימחוק ברחמיו את כל שטרי חובותם...
 
כדי לחתור מחילה, כדי לחפור ולהגיע אל נקודת הרחמים צריכים אנו לחפור מידי יום עוד טפח, לקלף עוד שכבה בדרך אל יום הדין, כדי להגיע אליו מוכנים, בעלי זכויות ושיפור המידות.
 
אחת הדרכים לעשות זאת היא לנצל את הזמן, בכל יום להמיר דקות פנאי לדקות של תורה ומעשים טובים, כך, כל דקה תהפוך לנצח, כל רגע יגלה עוד טפח בדרך ליום הדין.
 
אז תעמודנה אותן הדקות שהוספת לפני מידת הדין ויעידו עליך, עד שייתהפך הדין לרחמים, ותיגזר עליך שנה טובה יותר, וחיים נצחיים יותר...