מדוע הבעל שם טוב התפלל על הגנב שלא יתפסו אותו?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

במז'יבוז' התגורר יהודי שכונה "מוישל'ה הגנב". את שמו הוא קיבל משום שהיה גנב מפורסם. לאחר שהיה גונב היה מגיע לבעל שם טוב ומבקשו להעתיר בתפילה עליו שחס וחלילה לא יתפסוהו.
 
הבעל שם טוב בצידקותו, היה מחבקו ומתפלל עבורו שלא יתפסוהו, וכך לעולם לא נתפס.
 
בעקבות ההיכרות עם הבעל שם טוב מוישל'ה החליט שהוא יגנוב רק מעשירים. לאחר פעמים מספר שהגיע לבעל שם טוב החליט להפסיק לגנוב לחלוטין.
 
באחד הימים הגיע צאר רוסי עשיר לעיירה, ומוישל'ה לא הצליח להתגבר על יצרו וגנב ממנו שלושים רובל. מיד לאחר הגניבה רץ מוישל'ה לביתו של הבעל שם טוב שיתפלל עליו שלא יתפסו אותו. אולם הבעל שם טוב כבר נפטר לעולם שכולו טוב.
 
מוישל'ה לא ידע מה לעשות, וביקש ברכה מאחד התלמידים ממשיכי דרכו של הבעל שם טוב שיברך אותו שלא יתפסו אותו. אך התלמיד צעק עליו: "גנב!? לעולם לא אברך גנב! עוף מכאן! תתבייש לך!"
 
מוישל'ה היה שבור, הוא הלך לבית הקברות לבקש על עצמו מול קברו של הבעל שם טוב ובכה: "רבי, מה אעשה? נותרו רבנים רק לצדיקים, אין עוד רבנים שיודעים להתפלל גם על גנבים כמוני!"
 
בעודו בוכה מוישל'ה נרדם וראה את הבעל שם טוב בחלום. אמר לו הרב: "לך לנכדי, רבי אפרים בעל 'דגל מחנה אפרים' שגר בעיירה סדליקוב הסמוכה, ותבקש שיתפלל עליך, הוא יודע להתפלל גם על גנבים".
 
מוישל'ה התעורר משנתו והלך לחפש את רבי אפרים. כשהגיע לרבי אפרים ביקש ממנו שיתפלל עליו שלא יתפסו אותו. רבי אפרים חיבק אותו, ובירכו שלא יתפסוהו, וכך אכן היה. מאז מוישל'ה החליט שהוא לא יגנוב לעולם. לימים הפך מוישל'ה לצדיק גדול ונסתר.
 
מכל מקרה בחיים ניתן ללמוד משהו חיובי, כולל במציאות שאינה טובה, כולל במידות לא טובות
 
רבי משולם זושא מאניפולי למד דרכים מספר בעבודת ה' מדרכו של הגנב: מצניע לכת, מעמיד עצמו בסכנה, דבר קטן חשוב בעיניו כגדול, עמל ושוקד בטרחה גדולה, זריז, אין דבר נעול בפניו, בוטח ומקווה, גם אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר פעמים רבות ועוד...
 
כשאנו נצליח לראות גם בדברים השליליים את הטוב, נוכל ללמוד מהם הרבה, נוכל ללמוד לחיות איתם, נוכל לתקן את מידותינו.
 
הבעל שם טוב האמין גם בחוטאים ובגנבים, ומתוך שהיה מקרבם באהבה, גם החוטאים היו שבים בתשובה.
 
כשאנו נסתכל על הטוב שבכול אדם נוכל לקרב אותו, נוכל לאהוב אותו. כשאנו נסתכל על הלבן והטוב שבאחר גם אם רובו שחור משחור, גם בנו יבליטו את הטוב, גם בורא עולם יבליט את הטוב שבנו, ימחק את הפחות טוב, ויזכה אותנו להיות תמיד לבנים.
 
ראיית הטוב שבאחר והכרת המגרעות שבנו יביאו אותנו להיות אנשים טובים יותר...