דבר תורה לפרשת ראה

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

כתוב בפרשה: כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן.
 
הקשה הבן איש חי: מדוע מצווה הכתוב לפתוח את היד ולתת צדקה לאביונים שבארצך, וכי מצווה זו תלויה בארץ ישראל? והרי גם בחו"ל יש מצווה לתת צדקה לעניים.
 
וביאר זאת ע"פ המעשה שהיה בעני שהיה מחזר על הפתחים כדי להביא טרף לביתו. נעליו התלכלכו בבוץ מחמת הגשמים שירדו, ונכנס לביתו של עשיר אחד כשהוא מלוכלך. בביתו של העשיר היתה רצפה מאבני שיש לבן ויקר, וכשדרך העני המלוכלך על הרצפה. צעק עליו העשיר וציווה עליו שיצא מיד מהבית, מפני שלכלך את כל הרצפה בבוץ.
 
העני סרב לצאת ואמר "הנה בכל יום אנו אומרים בתפילה 'ברוך מרחם על הארץ, ברוך מרחם על הבריות', ואני ראיתי שלמדת לרחם כל כך על הארץ, אז אולי תרחם גם על הבריות ותיתן לי די צרכי כדי שאוכל להאכיל את משפחתי?". התבייש העשיר ונתן לו צדקה הגונה.
 
התורה הקדושה רוצה ללמד אותנו שכמו שאנחנו מרחמים על ענייני ארצנו ובתינו, ומשתדלים לטפח ולדאוג שתמיד יהיה ביתנו נאה ושמור, אם כן בוודאי שיש לחוס על בריותיו של הקב"ה, ולכן אמרה התורה "בארצך", ללמדך שתביט עד כמה השקעת בבית שלך, הגינה שלך, כמה הוצאת אז בוא תיתן גם לאחיך האביון שיוכל להתקיים למחייתו.
 
וכמו שכתב בשולחן ערוך: "לעולם אין אדם נעשה עני מנתינת צדקה, ולא יקרה דבר רע או נזק על ידה".
 
וכבר פירשו צדיקים על המילה "ונתנו", שהאותיות הלוך וחזור הן אותן אותיות. איך שתקרא אותן יהיה "ונתנו" ללמדך שבנ"א שנותן - מקבל ולא מחסיר מעצמו כלום.
 
אנו נכנסים לחודש אלול, אחד מסימני החודש. "...וצדקה מעבירים את רוע הגזרה". נרבה במידת החסד והצדקה, ונזכה לכתיבה וחתימה טובה.
 
שבת שלום וראש חודש טוב ומבורך,
הרב מנדל