החיזוק היומי

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

באחד מבתי הכנסת העשירים של תל אביב נהגו מידי שבת בסיום התפילה לערוך קידוש לציבור עם ברכות ואמירת "נשמת כל חי".

כל אדם שנעשה לו נס התכבד לערוך לציבור קידוש ואמר את "נשמת כל חי".

עורכי הקידוש היו מתחלפים מידי שבת, אחד עשה קידוש כי עבר צינתור בהצלחה, השני נסע ללא בלמים והגיע בשלום, השלישי נפל במדרגות ויצא ללא פגע... כך כל שבת אדם אחר שיתף את הציבור בנס האישי שלו וערך קידוש כדי להודות לבורא על הנס שנעשה לו.

באחת השבתות התנדב עשיר אחד לערוך את הקידוש, הוא הביא כיבוד עשיר ואמר את "נשמת כל חי" בניגון וברגש. בסיום הקידוש שאלו את העשיר: "עכשיו כבודו יספר לנו איזה נס קרה לו, ממה נצלת?"

השיבם העשיר: "כבר שבועות מספר אני נוכח בקידושים שעושים החברים, כל אחד וניסו, כל אחד והצלתו. לי לא קרה דבר, לא עברתי צינתור, לא חליתי, לא הפסדתי כספים, הכל מצוין ברוך ה', עשיתי קידוש ואמרתי 'נשמת כל חי' כדי להודות לקב"ה על עצם החיים שהוא נתן לי, על שהכל טוב לי..." (הרב יוסף מוגרבי)

בדרך-כלל אדם מודה לחברו, להוריו ולבוראו על דבר טוב שקיבל מהם, וזו אחת מהדרכים להכיר תודה - פשוט להודות.

אדם שלא מודה על מה שקיבל יוצר לעצמו נקודות חובה, שספק אם יעזרו לו בשנית.

יום יום אדם קם בבוקר, מהלך, אוכל, נושם ופשוט חי, ספק אם הוא נותן הודיה יום יום על החיים שקיבל, על הבריאות והיכולת לתפקד כרגיל.

בתשעה באב צמנו על חורבן הבית, יממה ללא אוכל ושתיה, כמה כאבנו, כמה עייפנו, כמה ספרנו את הדקות וכל זאת כדי להכניס מעט מזון לגופנו.
היום אנו יכולים לאכול ולשתות בכל עת שאנו חפצים, ועל היכולת הזו אנו צריכים להודות.

אדם חכם מודה לבורא בכל יום על היותו חי, בריא ונושם, לא צריך לחכות לנס כדי לעשות סעודות הודיה. בכל סעודה שלך תוכל להודות לבורא על עצם היותך מתפקד כראוי.

אמר דוד המלך: "בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ" (תהילים ק', ד')

אמרו חז"ל: "אם אדם רוצה שתפילתו תיכנס דרך כל השערים ייתן הודיה לבורא - 'בואו שעריו בתודה'" - תן הודיה לבורא ותזכה להכניס את תפילותיך בכל שערי השמים...