דבר תורה לפרשת דברים

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

כתוב בפרשה "וחצרות ודי זהב" - חצרות הן מחלוקת קרח ועדתו, ודי זהב זה מעשה העגל.
 
שואלים המפרשים: למה הפך את הסדר? הרי קודם היה מעשה העגל, ולמה נשנה כאן אחרי מחלוקת קרח? היה צריך לכתוב ודי זהב וחצרות.
 
ומסבירים על פי מה שאמרו חז"ל, "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים". ומה הטעם שדווקא בגלל זה? אלא מצינו אצל אברהם אבינו, כשביקש על סדום שאל אולי יש שם צדיקים שיגנו על העיר, רואים מכאן שאע"פ שיש עבירות - גדול כח הצדיק להגן על אנשי דורו.
 
והנה בירושלים, אף שעשו עבירות, מ"מ היו צדיקים שהיה בכוחם להגן על הדור שלא יחרב בית המקדש. אמנם, כשביזו בה תלמידי חכמים, הרי כבר לא מחשיבים אותם, וא"כ אין בכחם להגן. וזו כוונת חז"ל, שלא חרבה אלא עבור שביזו בה תלמידי חכמים, וממילא לא יכלו להגן על הדור.
 
אחרי מעשה העגל בא משה רבנו, ביקש והתחנן עבור כלל ישראל, והקב"ה קיבל בקשתו וסלח. אבל כשבאו עדת קרח וביזו את משה רבינו - א"כ שוב לא יכל כוחו להגן עליהם. לכן כתב הפסוק קודם "וחצרות", היינו מעשה קרח, ורק לאחר מכן "ודי זהב", שהקטרוג נתעורר רק אחרי מחלוקת קרח.
 
חז"ל אמרו - כל המבזה תלמידי חכמים אין רפואה למכתו. וסיבת הדבר הוא עפ"י מה שאמרו חז"ל - "כל מי שצריך רפואה ילך לחכם שבעירו ויבקש רחמים עבורו", כי בכוחו של הצדיק לבקש מהשם רחמים על הזקוק לרפואה, ובאם ח"ו האדם מבזה או מדבר סרה על תלמידי חכמים וצדיקים - מראה הוא בזה שאינו אוחז שהצדיק יש בכוחו לבקש רחמים עבורו. לכן כל המבזה את תלמידי החכמים - אין רפואה למכתו, כי אין מי שיעתיר ויבקש עבורו.
 
בימים אלו נתחזק בשמירת הדיבור, ובפרט על תלמידי חכמים, ובכך נקרב את ישועתנו וגאולתנו, במהרה בימינו, אמן.
 
שבת שלום,
הרב מנדל