פירושו של רש"י לתהילים - פרק מט’

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

תהילים פרק-מט

{א} לַמְנַצֵּ֬חַ | לִבְנֵי-קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: {ב} שִׁמְעוּ-זֹ֭את כָּל-הָֽעַמִּ֑ים הַ֝אֲזִ֗ינוּ כָּל-יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד: {ג} גַּם-בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם-בְּנֵי-אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן: {ד} פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חָכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת: {ה} אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אָזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי: {ו} לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֹ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי: {ז} הַבֹּטְחִ֥ים עַל-חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ:{ח} אָ֗ח לֹא-פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא-יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ: {ט} וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם: {י} וִֽיחִי-ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת: {יא} כִּ֤י יִרְאֶ֨ה | חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם: {יב} קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ | לְֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְדֹ֣ר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת: {יג} וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל-יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ: {יד} זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם | בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה:{טו} כַּצֹּ֤אן | לִֽשְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים | לַבֹּ֗קֶר (וצירם) וְ֭צוּרָם לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ: {טז} אַךְ-אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד-שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה:{יז} אַל-תִּ֭ירָא כִּֽי-יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי-יִ֝רְבֶּה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ: {יח} כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹא-יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ: {יט} כִּֽי-נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי-תֵיטִ֥יב לָֽךְ:{כ} תָּ֭בוֹא עַד-דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד-נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ-אֽוֹר: {כא} אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ:


פירוש רש"י
{ב} שמעו זאת כל העמים. לפי שמזמור זה מיוסד על בני אדם הבוטחי' בעשרם אמר כל העמי' שכלם צריכים ייסור : חלד. היא הארץ על שם שהיא נושנת וחלודה, רדוייל''ייא בלע''ז, ורבותינו פירשו על שם החולדה שהיא ביבשה ואינה בים דתנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה : {ג} גם בני אדם. בני אברהם שנקרא האדם הגדול בענקים (יהושע י''ד) בני ישמעאל ובני קטורה : גם בני איש.בני נח שנקרא איש צדיק (בראשית ו') : {ד} והגות לבי. מחשבות לבי, תבונות הם : {ה} אטה למשל אזני. לדברי תורה שנקראת משל הקדמוני (ש''א כד). אפתח. לכם חידתי זאת בכנור וזו היא החידה למה אני צריך לירא בימי רע ביום פקודת עול לפי שעון עקבי יסובני עונות שאני דש בעקב שאני מזלזל בהם שהם בעיני עברות קלות הם מרשיעות אותי בדין וכל שכן העשירים : {ז} הבוטחים על חילם. ומה בצע בממונם הלא : {ח} אח. לא יוכל לפדות את אחיו בממונו לפי שאם באים לפדות איש את אחיו יתיקר פדיון נפשם מכל הון לפיכך על כרחו חדל הוא לעולם מלפדותו : {ט} ויקר.(שיחיה לנצח ולא יראה השחת) ומנחם חברו לשון מניעה כמו אוקיר אנוש מפז (ישעיה יג) והלכתי עמכ' בחמת קרי (ויקרא כו), כלומר וימנע פדיון נפשם : {יא} כי יראה חכמים ימותו. ואין ניצולין מן המות לפיכך ע''כ הוא חדל ליגע ולטרוח על פדיון אחיו : חילם. ממונם, בחכמים נאמר מיתה שאינם מתים בעה''ז אלא הגוף בלבד ובכסיל ובער נאמר אבידה : {יב} קרבם בתימו לעולם. מחשבותם לבנות להם בתים שיתקיימו לעולם : קראו בשמותם. את בתיהם שהם בונים למען יהיה להם לזכרון ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך (בראשי' ו') אנטיוכס בנה אנטוכיא סליקוס בנה סליקיא : {יג} ביקר.לשון יקר ותפארת, (סא''א) : נמשל. לשון משל : נדמו. לשון דממה : {יד} כסל. שטות : ואחריהם בפיהם ירצו סלה. והבאים אחריהם ידברו בהם ויספרו בפיהם מה אירע לראשונים : ירצו. לשון הרצאת דברים, רטרירונ''ש בלע''ז, וחז''ל פירשו זה דרכם של רשעים שסופם אבודים אבל כסל למו חלב יש להם על כסליהם ומכסות את כליותיהם ואינן יועצות אותם לשוב מרעתם ושמא תאמר שכחה היא להם על ששכחו שסופם למות ת''ל ואחריהם בפיהם ירצו כלומר יום אחריתם תמיד בפיהם ואין חרדים ממנו : {טו} כצאן לשאול שתו. כצאן המתאסף לדיר כן הם לשאול, שתו דגשות התי''ו במקום תי''ו שנייה לשאול שותתו לשון שתותיה של שאול למדרגה התחתונה וכן שתו בשמים פיהם (לקמן ע''ג) גם הוא לשון שתות, קבעו בשמים פיהם לשונם הרע : מות ירעם. מלאך המות יאכלם, ואל תתמה על לשון אכילה זו שכן מצינו במקום אחר (איוב יח) יאכל בדיו בכור מות, ל''א לשון רציצה כמו הירוע ברזל (ירמיה טו) : וירדו בם ישרים לבקר. ליום הגאולה כשיזרח בקרם של ישראל יהיו רודים בהם כמו שנא' ועסותם רשעים וגו' (סוף מלאכי) : וצורם לבלות שאול. צורתם של רשעים תבלה את השאול, גיהנם כלה והם אינם כלים : מזבול לו. מהיות להם מדור והקב''ה מוציא חמה מנרתקה ומלהטת אותם שנאמ' (שם) וליהט אותם היום הבא, ורבותינו פירשו מזבול לו על שפשטו ידיהם בזבול שהחריבו את בהמ''ק : {טז} אך אלהים יפדה נפשי. אבל אני שהטיתי למשל אזני, אלהים יפדה נפשי שלא אלך אל שאול כי יקחני בחיי ללכת בדרכיו : {יט} כי נפשו בחייו יברך.הרשע מברך את נפשו בחייו ואומר שלום עליך נפשי לא יאונך שום רעה אבל אחרים אין אומרים עליו כן : ויודך כי תיטיב לך. ואתה אם תשמע לדברי הכל יודוך כי תטיב לנפשך לישר את דרכך :{כ} תבא עד דור אבותיו. כשתשלים ימיך ותמות תבא ותראה את דור הרשעים אבותיו של רשע נידונים בגיהנם אשר עד נצח לא יראו אור : {כא} אדם ביקר ולא יבין. דרך החיים נתונה לפניו שאם ילך בה הרי נכבד אינו מבין את הטוב :