רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק לח’
רש"י מסביר שדוד מספר: שאותם הנראים כאוהבים אינם עוזרים לו בשעה שהנגע בא עליו והוא בדחק, שישראל שומעים חרפתם ואינם משיבים כי מייחלים לקב"ה שיושיעם - כל זאת ועוד בביאור רש"י למזמור לח'
03/08/19 | ב' אב התשע"ט
עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>
תהילים פרק-לח{א} מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: {ב} יְֽהוָ֗ה אַל-בְּקֶצְפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וּֽבַחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי:{ג} כִּֽי-חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ: {ד} אֵין-מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין-שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי: {ה} כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי עָבְר֣וּ רֹאשִׁ֑י כְּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי: {ו} הִבְאִ֣ישׁוּ נָ֭מַקּוּ חַבּוּרֹתָ֑י מִ֝פְּנֵ֗י אִוַּלְתִּֽי: {ז} נַעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד-מְאֹ֑ד כָּל-הַ֝יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי: {ח} כִּֽי-כְ֭סָלַי מָלְא֣וּ נִקְלֶ֑ה וְאֵ֥ין מְ֝תֹ֗ם בִּבְשָׂרִֽי:{ט} נְפוּג֣וֹתִי וְנִדְכֵּ֣יתִי עַד-מְאֹ֑ד שָׁ֝אַ֗גְתִּי מִֽנַּהֲמַ֥ת לִבִּֽי: {י} אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל-תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹא-נִסְתָּֽרָה: {יא} לִבִּ֣י סְ֭חַרְחַר עֲזָבַ֣נִי כֹחִ֑י וְֽאוֹר-עֵינַ֥י גַּם-הֵ֝֗ם אֵ֣ין אִתִּֽי: {יב} אֹֽהֲבַ֨י | וְרֵעַ֗י מִנֶּ֣גֶד נִגְעִ֣י יַעֲמֹ֑דוּ וּ֝קְרוֹבַ֗י מֵרָחֹ֥ק עָמָֽדוּ: {יג} וַיְנַקְשׁ֤וּ | מְבַקְשֵׁ֬י נַפְשִׁ֗י וְדֹרְשֵׁ֣י רָ֭עָתִי דִּבְּר֣וּ הַוּ֑וֹת וּ֝מִרְמ֗וֹת כָּל-הַיּ֥וֹם יֶהְגּֽוּ: {יד} וַאֲנִ֣י כְ֭חֵרֵשׁ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע וּ֝כְאִלֵּ֗ם לֹ֣א יִפְתַּח-פִּֽיו: {טו} וָאֱהִ֗י כְּ֭אִישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹא-שֹׁמֵ֑עַ וְאֵ֥ין בְּ֝פִ֗יו תּוֹכָחֽוֹת: {טז} כִּֽי-לְךָ֣ יְהוָ֣ה הוֹחָ֑לְתִּי אַתָּ֥ה תַ֝עֲנֶ֗ה אֲדֹנָ֥י אֱלֹהָֽי: {יז} כִּֽי-אָ֭מַרְתִּי פֶּן-יִשְׂמְחוּ-לִ֑י בְּמ֥וֹט רַ֝גְלִ֗י עָלַ֥י הִגְדִּֽילוּ: {יח} כִּֽי-אֲ֭נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹן וּמַכְאוֹבִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד: {יט} כִּֽי-עֲוֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי: {כ} וְֽ֭אֹיְבַי חַיִּ֣ים עָצֵ֑מוּ וְרַבּ֖וּ שֹׂנְאַ֣י שָֽׁקֶר: {כא} וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה יִ֝שְׂטְנ֗וּנִי תַּ֣חַת (רדופי)-רָֽדְפִי-טֽוֹב:{כב} אַל-תַּֽעַזְבֵ֥נִי יְהוָ֑ה אֱ֝לֹהַ֗י אַל-תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי: {כג} ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י אֲ֝דֹנָ֗י תְּשׁוּעָתִֽי:
פירוש רש"י
{א} מזמור לדוד להזכיר. לאומרו בשעת צרה להזכיר צרתם של ישראל לפני הקב''ה וכנגד כל ישראל אמרו : {ג} נחתו. נזרקו ל' נחת נופל בנטיית קשת ולפי שעל ידי דריכת הקשת נזרקים החצים כתיב נחתו בי וכן (שמות ט''ו) אריק חרבי היה לו לכתוב אריק תערי אלא לפי שכשמוציאין חרב מתערה התער ריק ממנה לכך תולה הריקות בחרב וכן (לעיל י''ח) ונחתה קשת נחושה ואין הנו''ן שורש בתיבה שאם היתה שורש היה לו לומ' ננחתו בי אבל נו''ן של נחתו וכן של ותנחת אינ' שורש ונופל' לפרקים כמו ונו''ן של נגף, נשך, נדר, נקם, כשמתפעל יאמר ניגף נישך נידר ניקם כמו ננגף ננשך ננדר ננקם שהדגש בא בתיבה במקום נו''ן, וכן עלה נדף (ויקרא כ''ז), עיני נגרה (איכה ג') כמו ננדף ננגרה כן יאמר נחתו כמו ננחתו וכן ונחתה קשת נחושה (ש''ב כ''ה) כמו וננחתה שדרך החי''ת להתנהג כמנהג דגשות ברוב מקומות כגון כחש לו וממשקל דגוש כמו דבר מגזרת וידבר כך כחש מגזרת ותכחש שרה (בראשית י''ח) ולא יאמר כיחש כאשר יאמר מן המברך ברך ולא יאמר בירך כאשר יאמר דיבר לפי שאין דגשות ניכר ברי''ש אבל בחי''ת ניכר דגשות וכן (דברים ל''ב) שיחת כמו כיפר דיבר אף כאן יאמר נחתו כמו נגשו נתנו מגזר' נחת נתן נגש והנו''ן יסוד נופל לכנס דגש במקומה כשהיא מתפעל וכן (ש''א ב') קשת גבורי' חתים מגזרת נחת וחתת כאשר יאמר מן נסב סבב מן נשם שמם ונשמו דרכיהם (ויקרא כ''ו) ושממו עליה (שם) וכן בלל נבל כי שם בלל ה' ונבלה שם שפתם (בראשית י''א) כן יאמר נחת וחתת בלשון פעל. ותנחת עלי ידך. פירש לחציך נחתו בי וכן פתרונו מה דרך בקשת לירות החצים יד שלך היא נחתה בקשת להפיל עלי חצים ותנחת לשון ותרד ובזה הנו''ן שורש בתבה וכן (לעיל י''ח) ונחתה קשת נחושה אין הנו''ן שורש בתיבה (סא''א) : {ד} מתם. תמימות אינטרי''ן בלע''ז :{ה} יכבדו. כבדים : {ז} נעויתי. ל' אחזתו עוית, אישטורדיש''ון בלע''ז : {ח} כסלי מלאו נקלה.במחשבתי אני קל בעיני עצמי : {ט} נפוגותי. נחלפתי ל' ויפג לבו (בראשית מ''ה), מאין הפוגות (איכה ב') : {י} כל תאותי. אתה יודע צרכי : {יא} סחרחר. מוקף יגון וזהו מתיבות הכפולות כמו (ויקרא י''ג) ירקרק אדמדמם סגלגל חמרמרו (איכה א') : {יב} מנגד נגעי יעמדו. אותם נראין לי כאוהבים בשעת הנאתן וכשרואין שהנגע בא עלי אין עומדין לי בשעת דחקי אלא מנגדי יעמודו ואינם עוזרים לי : וקרובי. שמראים לי עצמם קרובים : {יג} וינקשו מבקשי. מוקשים לי : יהגו. יחשבו :{יד} ואני כחרש. ישראל שומעים חרפתם מן המחרפי' ואינם משיבים ולמה כי לך הוחלתי שתגאלני ותושיעני מהם : {יז} כי אמרתי פן ישמחו לי. לכך אנו שותקים כי אומרים אנו בלבנו אם נשיבם עזות שמ' יראו במפלתנו וישמחו לנו במוט רגלינו ויגדילו עלינו לומר הלא הייתם מתפארים בתשועתכם : {יח} כי אני לצלע נכון. לכך אנו דואגים פן ישמחו לנו לפי שמלומדים אנו במכות ומוכנים ומזומנים לשבר תמיד : ומכאובי נגדי. מזומן הוא לבא עלי תמיד : {יט} כי עוני אגיד. לבי מגיד לי את עוני ולפיכך אני דואג וירא מחטאתי שלא יגרום לי צלע ומכאוב : {כ} חיים עצמו.מעצימים חיים בשלום ובטובה : ורבו. והגדילו שנאי על דברי שקר : {כא} תחת רדפי טוב. בשביל שאנחנו דבקי' בהקב''ה ובמצותיו :
מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק נה’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק סה’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק סד’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק סו’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק סב’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק סג’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק סא’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק ס’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק נט’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק נח’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק נז’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים פרק נ"ו
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק נא’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק נב’
רש"י לתהילים
פירושו של רש"י לתהילים - פרק נג’
עוד מאמרי תוכן בנושא רש"י לתהילים
- © כל הזכויות שמורות