תשעה באב

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

שבת חזון  

 

"חזון ישעיהו"
 

השבת שלפני תשעה באב נקראת "שבת חזון", על שם שמפטירים בה את ההפטרה בנביא ישעיה (פרק א) "חזון ישעיהו". 

תספורת

 

אף על פי שמותר לבני ספרד להסתפר בערב שבת חזון, מכל מקום אם התענית ביום ראשון, נכון להחמיר שלא להסתפר ולא להתגלח ביום שישי, כדי שלא יכנס לתענית כמו חתן. (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לט) 
 

רחיצה

למנהג בני ספרד שלא מתקלחים במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, פשוט שמותר להתקלח בערב שבת חזון במים חמים ללא חשש כלל ועיקר. אולם, אף למנהג בני אשכנז שלא מתקלחים מראש חודש אב, בכל זאת בערב שבת "חזון", יש להקל לרחוץ את הגוף במים חמים, שזו רחיצה של מצוה לכבוד שבת. ובפרט שרגילים כן בכל ערב שבת להתרחץ במים חמים. 

 

אמרו חז"ל (מסכת שבת כה ע"ב): כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, בערב שבת מביאים לו קערה גדולה מלאה מים חמים, ורוחץ בהם פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב, ודומה למלאך ה' צבאות. וכן אמרו בשאילתות, שהלל הזקן היה הולך למרחץ בכל ערב שבת לכבוד שבת. ובמדרש (פרשת בהר לד ג) אמרו: "גומל נפשו איש חסד", זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו והולך עמם, אמרו לו: רבנו, להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצוה. אמרו לו: איזו מצוה? אמר להם: לרחוץ בבית המרחץ. אמרו לו: וכי זו מצוה היא? אמר להם: הן. ומה אם איקונין [דיוקן, דמות] של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסאות, מי שהתמנה עליהם הוא מורקם ושוטפם, והם מפרנסים אותו, ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות - אני שנבראתי בצלם ובדמות, שנאמר: "כי בצלם אלהים עשה את האדם", על אחת כמה וכמה?! 

 

בגדי שבת

 

אין לנהוג שום שינוי בשבת חזון משאר שבתות השנה, ועלינו לכבדה ככל שאר שבתות השנה ללא שום אות אבל וצער, חס ושלום. ומאחר ודרשו חז"ל (מסכת שבת קיג ע"א) על הפסוק (ישעיה נח יג): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ... וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ", וכבדתו - שלא יהיה מלבושך של שבת כמלבושך של חול. על כן, גם בשבת זו ילבש בגדי שבת נאים כבכל שבת. ורק לענין ברכת "שהחיינו", נכון להחמיר יותר שלא ללבוש בגד חדש, שהשמחה בלבישתו רבה מאוד, והיאך יאמר "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", על ימים שאחר ראש חודש אב, שהם ימי אבל וצער גדול לכל ישראל. (רי, קלד) 

 

אף שבשנים עברו היו מבני אשכנז שנהגו ללבוש בגדי חול בשבת זו, כיום השתנה המנהג לטובה, וגם בני אשכנז נוהגים ללבוש בגדי שבת. וכל שכן שיש לצחצח את הנעליים לכבוד שבת, ולא ילך בהן כשהן מלוכלכות ומאובקות, שאין זה דרך ארץ, והרי זה כמזלזל בכבודה של השבת. (רי, ריב, רטו) 

 

תפילות שבת. הפטרה.

גם בשבת חזון מתפללים בשמחה, בניגון ובנעימה קדושה, ויענו כל הקהל יחדיו בקול רינה ותודה כנהוג בכל שבתות השנה. ולא כאותם שעדיין מחזיקים במנהגם לומר קטעים מסוימים בקול קינה ובכיה, או שקוראים את ההפטרה בניגון של קינה, וכתבו הפוסקים שעבירה היא בידם שמבטלים מצות עונג שבת, ומצוה רבה לבטל מנהגם, כי אין זה כבודה של השבת כלל וכלל. (קנד) 

 

שאלו את הרדב"ז (חלק ג סימן תרמה): יש נהגו בשבתות שלפני תשעה באב לומר כמה קטעי תפילה על דרך קינה וזכר לחורבן, האם יפה הם עושים או לא? תשובה: יישר כוחו למי שיבטל דבר זה. ושבח לאל כבר נתבטל מנהג זה במצרים, וכמה הרחיקו חז"ל צעקה ובכיה בשבת, וכל שכן לומר דברי קינות שהם דברים של פרהסיא ולהזכיר החורבן כדי לעורר הבכיה. והלא לענין אכילת בשר אמרו שאם חל תשעה באב בשבת, מעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה המלך. סוף דבר, אין ראוי להראות שום דאגה ולא עיצבון בשבת אלא הכל בשמחה, ומי שיוכל לבטל מנהג זה, יפה הוא עושה, ובלבד שלא על ידי מחלוקת, שאין לך דבר עומד בפני המחלוקת. ואין לחוש למה שאנו מבטלים המנהג שנהגו, כיון שהוא מנהג של איסור, כמו שכתב הריטב"א: אם המנהג להקל, לעולם אין חוששים לו, ואפילו היה על פי גדולים שבעולם, כל שנראה בו צד איסור לחכם בעל הוראה אשר יהיה בימים ההם, שאין לנו אלא השופט שיהיה בימינו. ע"כ.