שבוע שחל בו תשעה באב - איסור כיבוס

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

כיבוס בגדים

איסור כיבוס

אסור לכבס כל בגד בשבוע שחל בו תשעה באב, בין הבגדים העליונים, ובין בגדי הזיעה הקרובים לבשרו. וכן אסור לכבס מגבות, מפות שלחן, סדינים וכדומה, אפילו במים לבד בלי אבקת כביסה. ומנהג בני אשכנז להחמיר בזה כבר מראש חודש אב, כמבואר לעיל. (סימן תקנא ס"ג. רכט) 
גם אם אינו לובש את הבגדים אלא לאחר תשעה באב, אסור לכבסם. (סימן תקנא ס"ג) 

בגדי ילדים

אסור לכבס גם בגדי ילדים קטנים. ומכל מקום בגדי ילדים עד גיל שלוש לערך, מותר לכבסם במכונת כביסה אפילו הרבה יחד, שכיון שמתלכלכים תמיד, לא אסרו בהם חכמים. (רכו) 


מכבסת גוי

אין לתת את הבגדים אפילו למכבסה של גוי שיכבסם. אולם מותר למוסרם לגוי קודם לכן, אף שיכול להיות שיכבסם בשבוע זה. (סימן תקנא ס"א. רלז) 

ואומנם, התבאר לעיל בדיני "חודש מנחם אב", שמלאכות שאין לעשותן על ידי ישראל לאחר ראש חודש כבניית בית להרווחה או צביעת בית וכדומה, מותר לעשותן על ידי פועלים גויים, ואפילו בתשעה באב עצמו, כי לא אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה, אלא בשבת ויום טוב וחול המועד, שאלו ימים הנקראים בתורה "מקראי קודש", אבל בימים אלו שאין איסור מלאכה בהם אלא מתורת מנהג, מותר לעשות על ידי גוי, וכמבואר בשלחן ערוך (סימן תקנד סכ"ב). ואם כן, מדוע לא נתיר לתת את הבגדים למכבסת גוי שיכבסם? יש לומר שהחמירו בכיבוס הבגדים אפילו על ידי גוי, משום שיש לאדם הנאה וקורת רוח לראות את בגדיו מכובסים, ומסיח דעתו מהאבלות על החורבן. והרי מטעם זה אסרו לכבס את הבגדים אפילו על מנת שלא ללובשם אלא לאחר תשעה באב. (רלז) 

לבישת בגדים מכובסים

לא רק אסרו חז"ל לכבס בגדים בשבוע זה, אלא אסרו גם ללבוש בגדים מכובסים. וכן לא יציע על מיטתו סדינים ומצעים מכובסים. ומנהג בני אשכנז להחמיר בזה כבר מראש חודש אב. (סימן תקנא ס"ג. רכט) 


בגדי זיעה

בגדי זיעה שעל הגוף, כגון: גופיה, בגד תחתון וגרביים, שרגילים להחליפם בתדירות מפני הזיעה, מותר להחליפם וללובשם כשהם מכובסים בשבוע זה. (פתחי תשובה בשם לחמי תודה, מטה משה, דברי חכמים, ויברך דוד, הגרש"ז אוירבך, הגרי"ש אלישיב, רבבות אפרים, אבני ישפה, עמק יהושע ועוד. רכט). [כן הדין גם באבל היושב שבעה, ויש לו צער להישאר עם אותם בגדי זיעה כל השבוע, ובפרט בימי הקיץ החמים, שרשאי להחליפם בבגדים מכובסים. (חזו"ע אבלות ב רפב)] 


מגבות מכובסות

מותר להשתמש במגבות מכובסות בשבוע זה. (ט"ז סימן תקנא ס"ק ד. ת"ה קסז) ונראה הטעם כיון שרגילים להחליפם בתדירות מפני שמתלכלכים תמיד, שהרי מטעם זה מותר לכבסם בחול המועד, לכן נעשה דינם כבגדי זיעה שמותר להחליפם. 

כיבוס סדינים לאורח

המתארח בבית חברו, שהרגילות היא להחליף למיטת האורח סדינים ומצעים מכובסים משום נקיות, כי לא נעים לאורח לישון על מצעים שישן עליהם חברו, מותר להחליפם אף בשבוע זה. (מנחת יצחק, ציץ אליעזר, עמק התשובה, קנין תורה. רלב) 


הכנת בגדים
 

מכיון ששורר חום רב בתקופה זו, ולא שייך להשאר עם אותם בגדים [חולצה ומכנס] כמה ימים, לכן ישנה עצה טובה, שקודם שבוע זה [או קודם ראש חודש לבני אשכנז], ילבש את בגדיו [מכנס, ומספר חולצות כפי הצורך לאותם ימים] זמן מועט, וכיון שלבשם כבר, אינם נחשבים כבגדים מכובסים, ומותר ללובשם ולהחליפם בשבוע זה. (רכט) 

זמן מועט - מה שאמרנו שדי ללבוש את הבגד זמן מועט, היינו אפילו דקה אחת (הש"ך, תורת חסד, בית יהודה עייאש, עיקרי הד"ט, דרכי חיים ושלום. רלא). [כן הדין גם באבל היושב שבעה, ויש לו צער להישאר עם אותה חולצה כל השבוע, שרשאי ליתן לאדם אחר שילבש את חולצתו אפילו דקה אחת, ואז אינה נחשבת כמכובסת, ורשאי יהיה ללובשה (חזו"ע אבלות ב רפג. רל). אלא שבאבל על אביו או אמו, יצטרך לקרוע שוב את החולצה שהחליף, אבל על שאר קרובים אינו צריך. (שלחן ערוך יורה דעה סימן שמ סי"ד. חזו"ע אבלות א רלד)] 

כבוד הבריות - כל אדם יאמץ לעצמו את העצה הנ"ל, שהרי אמרו חז"ל (מסכת מגילה ג ע"ב): גדול כבוד הבריות שפעמים דוחה אפילו איסור תורה. ואם לא יחליף את בגדיו למשך כמה ימים, יגרום צער לסובבים אותו, ופעמים אף לחילול ה' בציבור וכנ"ל. 

שכח להכין בגדים - אם לא הכין בגדים לצורך שבוע זה, רשאי להניח את הבגד על הרצפה לאיזה זמן שהוא וללובשו. ואפילו בתשעה באב, רשאי לעשות כן. (מהר"ש מלובלין, הררי קדם, בית דוד. רלב) 


בגדים מכובסים לצורך מצוה

טלית - לא אסרו ללבוש בגדים מכובסים של מצוה, על כן מותר ללבוש טלית מכובסת ומגוהצת. (שו"ת רב פעלים. רלב) 
חז"ל דרשו (מסכת שבת קלג ע"ב) על הפסוק: "זה אלי ואנוהו", התנאֵה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה - בדיו נאה, בקולמוס נאה ובסופר אומן. על כן, על כל אדם להקפיד תמיד ללבוש טלית גדולה לתפילה וטלית קטנה שעל בגדיו נאה ומכובדת, ולא כאותם שאינם מחליפים את הטלית אף שכבר נעשית צהובה, ואין ראוי ללובשה כך. וישתדל שיהיו לו כמה טליתות קטנים להחלפה כפי הצורך, ובפרט בימי הקיץ החמים שמזיע. וביזיון למצוה, שאת שאר בגדיו הוא מחליף יום יום ומכבס, ואילו בגד של מצוה, אינו מכבס אלא לאחר זמן רב. וכמבואר בחוברת "סדר היום בהלכה ובאגדה". 
מזל טוב - ברית מילה שאירע בשבוע זה, מותר לבעלי הברית [המוהל, הסנדק ואבי הבן], לאם התינוק, ולאשה הנושאת את התינוק אל המילה, ללבוש בגדי שבת שאינם מכובסים [דהיינו שלבשו אותם מעט קודם לכן]. והוא הדין לחתן בר מצוה שחל יום הולדתו ה-13 בשבוע זה. (רכד, רלד) וכן לאבי הבן הפודה את בנו הבכור, ולאמא הנושאת את בנה, ולכהן. 
שאר הקרובים של בעלי השמחה המקילים ללבוש בגדי שבת שאינם מכובסים, יש להם על מה לסמוך, ובתנאי שאילו היתה השמחה גם בשאר ימי השנה, היו לובשים בגדי שבת. ועיין בשערי תשובה (סימן תקנא) שכתב, הסבים [אביו של אבי הבן ואבי היולדת] והסבתות נוהגים ללבוש בגדי שבת. וכמדומה שנוהגים להקל בזה גם שאר הקרובים אשר דרכם ללבוש בגדי שבת, אילו היה בימים אחרים. כי יש צער לאבי הבן והיולדת כשאין הקרובים משתתפים בשמחתם בלבישת בגדים לבנים. עי"ש. 
בעלי השמחה עצמם יכולים להקל ללבוש אפילו בגדים בצבע לבן שהם נאים ומיוחדים יותר מסתם בגדי שבת. אבל אם חלה הברית בתשעה באב ממש, לא ילבשו בגדי לבן אלא בגדי שבת שאינם מכובסים. (רלד)