הלכות שבת - דיני סעודה שלישית

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

שכרו גדול
אמרו חז''ל (מסכת שבת קיח ע''א): כל המקיים שלוש סעודות בשבת, ניצול משלוש פורעניות: מחבלו של משיח, מדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג. ואמר רבי יוסי: יהא חלקי בעולם הבא מאוכלי שלוש סעודות בשבת. ואמר רבי שמעון בר יוחאי: כל מי שמשלים שלוש סעודות בשבת, יוצא קול משמים ומכריז עליו: ''אָז תִּתְעַנַּג עַל ה''', כנגד סעודה ראשונה. ''וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ'', כנגד סעודה שניה. ''וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ'', כנגד סעודה שלישית. ומאידך, המחסיר סעודה אחת משלושת הסעודות, עונשו רב, חס ושלום. (כף החיים סימן רצא סק''א) 

חובה גמורה
חובה לאכול פת בסעודה שלישית לאנשים ונשים. ולא יתחמק אדם בתירוצים שונים. על כן, ישים לב לאכול סעודת הבוקר מיד בבואו מבית הכנסת, וכך יוכל לאכול סעודה שלישית בפת ברווח. (סימן רצא סעי' א, ו. שבת ב שמב) 
מי שבשום אופן לא יכול לאכול לחם, יאכל כזית עוגה או תבשיל ממיני דגן. ואם גם זה אינו יכול, יאכל תבשיל אחר כבשר או דג. ואם גם זה אינו יכול, יאכל פירות. ואם גם זה אינו יכול, ישתה לפחות רביעית יין. (שבת ב שמב. א תט) 

דגים. ביצה. יין.
יש ענין חשוב לאכול דגים בסעודה שלישית (פרי עץ חיים). וטוב לאכול ביצה, משום אבלם של משה רבנו, יוסף הצדיק ודוד המלך שנפטרו בשעת מנחה של שבת. וכן טוב לשתות מעט יין בסעודה, ויברך עליו ''בורא פרי הגפן''. (א תח. שבת ב שמ) 

זמן הסעודה
זמן סעודה שלישית מתחיל מזמן ''מנחה גדולה'', דהיינו חצי שעה אחר חצות היום. וטוב להתפלל קודם מנחה ואחר כך לאכול, אך אם מחמת כן יפסיד שיעור תורה, יאכל ואחר כך יתפלל מנחה. (סימן רצא ס''ב. א תג) 
יש להתחיל את הסעודה קודם השקיעה. ואם לא הספיק, יתחיל מיד בזמן בין השמשות כל שלא הגיע עדיין צאת הכוכבים. ורשאי להמשיך את הסעודה ולהביא קינוחים גם לאחר צאת הכוכבים. (שבת ב שצ, שצד) 

''אשרי עין ראתה כל אלה'' 
כותב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט''א (שבת ב שצד): ''ומעשים בכל יום, שאנו מתחילים בכל שבת לסעוד סעודה שלישית כמה דקות קודם השקיעה, מפני מצות הרבצת התורה ברבים בשבת עד סמוך לשקיעת החמה, כי זכות הרבים דבר גדול הוא, כמבואר בשלחן ערוך (סימן פט ס''ו)''. ואכן כך היה מנהגו של מרן שליט''א לפני כחמישים שנה, שהיה מוסר שיעור בצהרי השבת בבית הכנסת ''אהל רחל'' לעדת הפרסים בשכונת ''שמואל הנביא'' בירושלים עיר הקודש, בגבאותו של חכם אליהו אבא שאול זצ''ל, אביו של מורנו ורבנו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ''ל. וכן עד לפני כעשרים שנה, שהיה מוסר דרשת ''שבת הגדול'' ודרשת ''שבת שובה'' בישיבת ''אור החיים'' בשכונת ''הבוכרים'' בירושלים, והיו באים כאלפיים איש, וכולם היו זוכים לשמוע את מוצא פיו של מרן, וגדול היה המחזה ומרגש מאוד, והיה גומר את דרשתו דקות ספורות לפני השקיעה, והולך הליכה מהירה לביתו של ראש הישיבה הגאון רבי ראובן אלבז שליט''א, כדי להספיק להתחיל סעודה שלישית קודם השקיעה. אשרי עין ראתה כל אלה. 

גם אם אינו יכול לאכול פת, ואוכל מזונות וכיוצא או שותה רביעית יין, והגיע השקיעה, יאכל וישתה מיד, ויסיים עד צאת הכוכבים. (שבת ב שצ, שצג, שצה) 

אכל עוגה או שתה יין שלא בסעודה קודם השקיעה, בהגיע השקיעה יפסיק לשתות, אבל רשאי להמשיך לאכול עד צאת הכוכבים ולא יותר. כיון שיש קביעות לאכילה, שעד שיגמור הכל אכילה אחת היא, אבל שתיה כל כוס וכוס בפני עצמה היא. (שבת ב שצה) 

סעודה שלישית בבית הכנסת
מן הדין מותר לערוך סעודה שלישית בבית הכנסת עם שירי קודש ודברי תורה, ובלבד שיקפידו שלא לדבר שם דברים בטלים, כפי שיש להזהר תמיד מחובת השמירה על קדושת בית הכנסת. וכתב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט''א (יחוה דעת ח''ג סימן י) וזו לשונו: ''ומה גם שדורשים שםבהלכה ובאגדה, ואין לך דבר גדול יותר מזיכוי הרבים, וגם סעודה זו נעשית בקהל רב ונחשבת כצרכי רבים, כדי שיוכלו להמשיך את השיעור ותפילת המנחה שאחריו עד סמוך לשקיעת החמה, ויתחילו הסעודה לפני השקיעה, וממשיכים אחר כך סעודתם עם דברי תורה. וידועים דברי הירושלמי שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בהם בתורה.'' עכ''ל. 

ואולם, ציבור המדברים דברים בטלים בסעודה שלישית הנערכת בבית הכנסת, אין להם שום היתר לערוך את הסעודה בבית הכנסת, וחובה על הגבאים לערוך את הסעודה בחדר צדדי, לבל יכשלו הציבור באיסור חמור זה. 

''רצה והחליצנו''
אם שכח לומר ''רצה והחליצנו'' בסעודה שלישית, דינו כמבואר לעיל בענין שתי הסעודות הראשונות. אולם אם נזכר לאחר שהתחיל ברכה רביעית ואמר בא''י אמ''ה 'לעד', אינו חוזר. [ולא כסעודות הראשונות שבאופן כזה חוזר לראש ברכת המזון.] (שבת ב שמג, שדמ) 
האוכל סעודה נוספת ושכח לומר ''רצה והחליצנו'', דינו כסעודה שלישית. (שבת ב שדמ) 

נשים - אשה ששכחה לומר ''רצה והחליצנו'' בסעודה שלישית, אינה חוזרת כלל, ואף אינה אומרת ברכת ''אשר נתן''. (ה''ע ב עט) 

אחר צאת הכוכבים - המסיים סעודה שלישית אחר צאת הכוכבים, ושכח לומר ''רצה והחליצנו'', אינו חוזר כלל, ואף אינו אומר ברכת ''אשר נתן''. (שבת ב שמח) 

ראש חודש שחל במוצאי שבת אף אם המשיך בסעודה שלישית ואכל כזית פת לאחר צאת הכוכבים, אינו אומר ''יעלה ויבוא''. ומכל מקום פשוט שאם חל ראש חודש בשבת, והמשיך לאכול לאחר צאת הכוכבים, לבד מ''רצה והחליצנו'' אומר גם ''יעלה ויבוא''. (א תיב) 

כוס ברכת המזון
אם סיים את הסעודה לאחר צאת הכוכבים וברך ברכת המזון על כוס יין, לא ישתה את היין, אלא אם כן הוא רגיל לזמן על הכוס. על כן, ציבור שרגילים לזמן על יין בסעודה שלישית בבית הכנסת או בסעודת חתן וכלה שמזמנים תמיד על כוס, רשאי המזמן לשתות את הכוס, ויטעמו גם החתן והכלה. [והשותה רביעית, לא יזכיר ''ורצה והחליצנו'' בברכה האחרונה על היין.](ה''ע ג ק, קנט. יבי''א ח''ח סימן לג. שבת ב שצו, שצח) 

עשיית מלאכה
המאריך בסעודה שלישית לאחר צאת השבת, מותר לו לומר לחברו שהוציא את השבת שיעשה מלאכה עבורו. שהרי אצל עושה המלאכה, כבר יום חול גמור. ואם הוזקק לעשות את המלאכה בעצמו דוקא, יאמר: ''ברוך המבדיל בין קודש לחול'' ויעשה את המלאכה, אך לא יאמר ''רצה והחליצנו'' בברכת המזון. (שבת ב שעו, שמח)