שבת

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

גלילה
אסור לאחוז בגוף הקלף של הספר תורה, ולכן אין לגוללו בלי מטפחת (שבת ב רסו). אולם אם הוצרכו לגוללו לפרשה רחוקה, ואי אפשר על ידי מטפחת - המיקל לגוללו בידיו, ובפרט כשנטל ידיו, יש לו על מה לסמוך. (ה''ב ז רעו) וטוב להתקין גלגל קבוע כפי שמצוי בתיקי ספרי התורה החדשים, וכשצריכים לגלול למקום אחר, גוללים בקלות ובמהירות. 

 

הברכות והקריאה
כיצד מברכים? - קודם הברכה, יַרְאֶה הקורא לעולה את הפסוק שממנו מתחיל לקרוא, ויאחז על ידי מטפחת בקלף שבשני צדדי הספר ויברך. ובקריאה יאחז רק בצד הימני, והחזן יאחז בצד השמאלי. ובסיום הקריאה, יאחז במטפחת בשני צדדי הספר למעלה, ויכסה את האותיות ויברך, וישאירהו מכוסה עד העולה הבא. שאין זה כבוד לספר שישאר פתוח.(סימן קלט סעי' ד, ה, יא. כף החיים כד) 

 

קול רם - כתב מרן בשלחן ערוך (סימן קלט ס''ו): ''אומר ברכו והברכות בקול רם, והאומרם בלחש, טועה''. ע''כ. והרי הוא גזלן, שגוזל את הציבור מעניית אמן, רק שאינו חוזר לברך, כי ספק ברכות להקל. וכתב המשנה ברורה (ביאור הלכה סימן נז): ''ובדבר הזה נכשלים בעוונות הרבים, הרבה אנשים שמברכים על התורה בלחש, ואין שומעים ממנו אלא הסמוכים לו העומדים על התיבה, ועל ידי שהם עונים נשמע למרחוק לקהל, ומחטיאים בעצלותם את הרבים''. ישמע חכם ויוסף לקח. על כן, העולה לתורה יברך בקול רם באופן שכל הציבור ישמעוהו. ואם קשה לו מאוד, יברך לפחות כשעשרה שומעים. ואם גם זה אינו יכול, לא יעלה לתורה כלל. (ה''ב ז קעד, קעה) 

 

אם בירך העולה בלחש ושמעוהו רק חלק מהציבור שאמר ''ברכו את ה' המבורך'', יענו עמהם ''ברוך ה' המבורך לעולם ועד''. אבל אם לא שמעו הציבור שהעולה אמר ''ברכו את ה' המבורך'', ושמעו רק את החזן עונה אחריו ''ברוך ה' המבורך לעולם ועד'', יענו 'אמן' בלבד אחר עניית החזן. (בית יוסף ורמ''א קלט ס''ו. ה''ב ז קעו) 

 

קריאה עם החזן - העולה לתורה חייב לקרוא עם החזן מתוך הספר. ויקרא בלחש ממש שאפילו אוזניו לא ישמעו. ואם שתק ולא קרא, יש חשש שברכותיו לבטלה. (זוהר הקדוש, בית יוסף ושלחן ערוך סימן קמא ס''ב. שבת ב רנו) 

 

מי שאינו יודע לקרוא, אין להעלותו לתורה. ואם העלוהו, אינו מצטרף לשבעה עולים, ויעלו עולה נוסף במקומו. (הריב''ש, הרשב''ש, הרדב''ז ועוד. שבת ב רס) 

 

קריאה מעומד - הקורא והעולה צריכים לעמוד, ואף לא יסמכו עצמם על התיבה. אך בעל בשר או חולה וזקן שקשה להם לעמוד, רשאים לסמוך עצמם. (סימן קמא ס''א) 

 

יציאה לחוץ - אסור לצאת באמצע קריאת התורה. אך בין עולה לעולה מותר לצאת, ובפרט כשיש צורך בכך, ואין צריך להשלים את הפסוקים שלא שמע מפי הקורא [כי הקריאה בתורה חובת ציבור היא, ולא חובת יחיד כפרשת זכור וקריאת מגילה וכיוצא]. ואם ישנם רק עשרה, לא יצא אפילו בין עולה לעולה. ובכל אופן אסור לצאת לשוחח או לשתות משקה חריף, שזהו זלזול בכבוד התורה. (ה''ע ג קלד. ה''ב ז רכד) 

 

הדיבור אסור - כתב מרן בשלחן ערוך (סימן קמו ס''ב): ראוי ונכון למדקדק בדבריו לכוון דעתו ולשמוע את כל פרשיות התורה מפי הקורא. וכתב המשנה ברורה (ביאור הלכה שם): סעיף זה הוא תוכחת מגולה לאותם האנשים המפקירים את נפשותם, ומספרים בשיחה בטלה בעת הקריאה, שהרי אם בין עולה לעולה שהספר סגור, אסור לספר עם חברו, ויש אוסרים אפילו בדברי תורה, כמה יגדל האיסור בעת שהספר פתוח, שבזיון הוא כשמסיר אוזנו מלשמוע דבר ה', וגדול עוונו מנשוא, שאפילו מי שיוצא באמצע הקריאה אמרו עליו בגמרא ''ועוזבי ה' יכלו'', כל שכן זה שעומד בבית הכנסת ואינו רוצה להטות אוזנו לתורה. ומלבד זה, מצוי כמה פעמים חילול השם על ידי זה ברבים, כגון שהוא עומד ועוונו נראה לעין כל, ויש בזה חשש של ''לא תחללו את שם קדשי''. גם כמה פעמים המעשיות שלו מעורבים בלשון הרע ורכילות מראשן ועד סופן. ומלבד זה, האיסור של שיחה בטלה בבית הכנסת ובית המדרש, שהוא גם איסור גדול. ראה וחשוב כמה איסורים עובר בדיבורו, וגם תפילתו מתועבת עבור זה לפני ה', שנאמר: ''מסיר אוזנו משמוע תורה, גם תפילתו תועבה'', ואשרי מי שנותן כבוד לתורה, וכמו שנאמר: ''כי מכבדי אכבד וכו'''. ע''כ. 

רצוי מאוד לעיין בפרטי הלכות נוספים בענין ''קריאת התורה'', בחוברת ''סדר היום בהלכה ובאגדה''.