הלכות שבת - ליל שבת

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

מנדד שינה מעיניו
מי שחשקה נפשו בתורה וחפץ לנדד שינה מעיניו וללמוד כל הלילה, רשאי לעשות כן, ובלבד שמרוב לתורה חשקו לא מרגיש צער, אבל אם מרגיש צער בנדוד השינה, אל יעשה כן, כי שבת ניתנה לעונג ולא לצער, ורמזו: שינה בשבת תענוג. (שבת ב רטז) 

קריאת שמע
קודם שילך לישון, יאמר קריאת שמע על המיטה, ויאמר ''הריני מוחל וסולח וכו''', ויברך ברכת ''המפיל'' בשם ומלכות, אפילו לאחר חצות, כמו בכל לילה. [כי כל הלילה זמן שינה. כן פסקו החיד''א, תפלה לדוד, משנה ברורה, תשורת שי, קרן לדוד, אשל אברהם, משיב הלכה, בנין דוד, עמק יהושע, תשובות והנהגות ועוד. (עיין חזו''ע ברכות תק, תקיב. תשובה בכתב יד בשו''ת יחוה דעת חלק ז. ה''ב יב רסד. פס''ת ב תתקפו) וכמבואר בחוברת ''סדר היום בהלכה ובאגדה''.] אבל אינו אומר את הוידוי בליל שבת. [ובמוצאי שבת, אם ישן קודם חצות, לא יאמר את הוידוי. אבל אם ישן לאחר חצות, יאמר.] (א שדמ) 

תענית חלום
החולם חלום רע, לא יתענה תענית חלום, אפילו אם נראה לו שהחלום רע מאוד, כי בימינו אין להתייחס לחלומות, שרוב ככל החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, ואין בהם אפילו דבר אחד אמיתי, כי החלום יבוא מחמת עצבות ודמיון או מרוב אכילה ושתיה שגוברת המרה ומביאה חלומות מבוהלים. ואם רוצה, ילך לאוהבו שיפתרהו לטובה או שיעשה ''הטבת חלום'' [כמובא הנוסח בסידורים]. ויקדיש את השבת לקריאת תהילים, ויעסוק בתורה כפי כוחו, וימָנע משיחת חולין, ויפדה את תעניתו ביום ראשון בסכום כסף לצדקה [שיעור סעודה אחת לעני]. (חזו''ע ברכות שפג) 

שירת הבקשות
מנהג קדום בארצות המזרח לקום בלילות שבת בחורף, לשיר בקול נעים גילה ורנן, שירות ותשבחות לה' יתברך. ועד היום רבים קמים כן ומזמרים עד הבוקר. (ע' שבת ה רלה) 

זוכה לתורה
על ידי השירה, זוכה האדם ללמוד תורה ביישוב הדעת ובשמחה. לא לחינם ה' יתברך בוחר בשירי זמרה. על כן, בודאי שאין בזה ביטול תורה ללמוד את שירת הבקשות. ורבים מגדולי ישראל ובראשם מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט''א היו באים בכל ליל שבת כארבע שעות לשמוע אל השירה ואל הזמרה, והעידו על עצמם שהשירה היתה מסייעת להם לכל השבוע ללימוד התורה בשמחה ובחשק רב. ובלבד שהכל נעשה בשמחה של מצוה ובכובד ראש. 

אכילה קודם עמוד השחר
הקם בעוד לילה לשירת הבקשות או לעסוק בתורה, רשאי לאכול ולטעום משהו. אך בהגיע עמוד השחר, חייב להפסיק. ועל הגבאים לתת את הדעת על כך, ולא להכשיל את הציבור באיסור אכילה קודם התפילה. (ילקוט יוסף תפילה א קכו, קנד. חוברת ''סדר היום בהלכה ובאגדה'')