דינים ומנהגים לחג השבועות

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

כל תפילות החג והקידוש ביום טוב זה, כתפילות והקידוש של כל שלוש הרגלים, אלא שמזכיר 'את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו'.
ובמוסף מזכיר את מוספי היום ואת המנחה החדשה שהקריבו בו, ואומר וּבֲיוׂם הַבִּיכּוּרִים. וכן גומרים בו את ההלל כשאר רגלים.
וכן אומר 'שהחיינו' בקידוש היום כבשאר רגלים. והאשה מברכת 'שהחיינו' עם הברכה שמברכת על הנרות קודם הדלקתם - כפי המנהג.
ומצוה לעשות בו שתי סעודות על בשר ויין, הכל כמו ברגלים אחרים.

ונוהגים לטבול בערב שבועות, שחייב אדם לטהר עצמו ברגל. ויש נוהגים לטבול גם פעם שניה ביום טוב שחרית, זכר לטהרה שנטהרו ישראל
בימי הפרישה כדי לקבל את התורה בטהרה. 

אף על פי שבכל יום טוב נוהגים להקדים קצת תפילת ערבית של יום טוב, בליל שבועות מאחרים להתפלל עד צאת הכוכבים, לפי שהתורה
אמרה (על הימים שלפני החג)"שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כג), ואם יקדימו לקבל קדושת יום טוב מבעוד יום, והוא היום הארבעים ותשע
לספירה, נמא שהחסירו מעט ממ"ט ימי הספירה ויא זה 'תמימות'. וכן הקידוש של ליל שבועות אין אומרים אותו עד שיהיה לילה גמור. 

נוהגים לשטוח עשבים או ענפי עצם בבתים ובבתי הכנסת, לחג השבועות. ויש המעטרם את ספר התורה בשושנים.
אם לא הכין את העלים מערב שבועות, אסור לקחת סתם עלים ולתלות בחג, ואם הכין אותם עבור החג ולאתלאם, מותר.
חל יום טוב ביום ראשון, אסור לשטח בשבת אפילו הכינם לכך מערב שבת; שאין שבת מכינה ליום טוב.

נהגו להעמיד אילנות בבית הכנסת סביב לבימה, להזכיר שבחג השבועות העולם נידון על פירות האילן, ויתפללו עליהם. והגר"א ביטל מנהג זה
בהרבה קהילות, משום שעכשו הוא מחק העמים להעמיד אילנות בחגיהם.

נוהגים להיות נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה ואומרים 'תיקון ליל שבועות' כסדר הכתוב בסידורים. ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל : ' דע שכל מי
שבלילה זה לא ישן כלל ועיקר, והיה עוסק בתורה - מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק'.
יזהרו מאוד בתפילת שחרית ובקריאת התורה שלא יתנמנמו. ובעיקר בתפילת מוסף, כיהוא החיתום והגמר של מצות ספירת העומר שסיומה
במנחה חדשה, ככתוב (ויקרא כג) : וספרתם לכם וגו' והקרבתם מנחה חדשה וגו'. והכל הולך אחר החיתום. 
הנעורים כל הלילה, בשחרית נוטלים ידיהם ואין מברכין 'על נטילת ידיים' וחלק מברכות השחר אלא שומעים אותן מפי שי שישן בלילה ונתחייב
בברכות אלה. הוא מברך והם יוצאים ידי חובתם בשמיעה ובעניית אמן. (ספר התודעה)
 

הרב ליאור גלזר שליט"א על חג השבועות: