שמירת הלשון

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

הלכות רכילות כלל ה - א
 כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע מִן הַתּוֹרָה, כָּךְ ((א)) אָסוּר לְקַבֵּל רְכִילוּת מִן הַתּוֹרָה, שֶׁגַּם הִיא בִּכְלַל לָשׁוֹן הָרָע. דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹּא יַאֲמִין בְּלִבּוֹ, שֶׁמַּה שֶּׁסִפֵּר לוֹ, שֶׁכָּךְ וְכָךְ עָשָׂה לוֹ פְּלוֹנִי, אוֹ דִּבֵּר עָלָיו פְּלוֹנִי, הוּא אֱמֶת. וְהַמְקַבֵּל עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר: ''לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא'' לְבַד שְׁאָר לָאוִין וַעֲשִׂין הַמִּצְּטָרְפִין לָזֶה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּפְּתִיחָה, עַיֵּן שָׁם. וְאָמְרוּ חֲזַ''ל: שְׁלֹשָה לָשׁוֹן הָרָע הוֹרַגְתָּן, הָאוֹמְרוֹ, וְהַמְקַבְּלוֹ, וּמִי שֶׁנֶּאֱמָר עָלָיו, (כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ מֵעִנְיַן דּוֹאֵג, שֶׁנִּטְרַד מֵעוֹלָם הַבָּא בְּסִבַּת הָרְכִילוּת, וְנֶהֶרְגָה נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, אֲשֶׁר נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם הָרְכִילוּת, וְנְהרַג שָׁאוּל אַחַר כָּךְ, עֲבוּר שֶׁקִּבֵּל אֶת הָרְכִילוּת), וְהַמְקַבְּלוֹ יוֹתֵר מִן הָאוֹמְרוֹ. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: שֶׁכָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וְהַמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע, רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא'', וְסָמִיךְ לֵה: ''לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיבוּן אוֹתוֹ''. כן איתא ברמב''ם פכ''א מהלכות סנהדרין הלכה ז' דלא תשא שמע שוא כולל נמי אזהרה למקבל לשה ''ר ובודאי ארכילות ג''כ קאי דשם לשה''ר כולל לשניהן, דכן מוכח מהרמב''ם גופא בפ''ז מהלכות דיעות שכתב שם ועוד אמרו חכמים ג' לה''ר הורגתן האומרו והמקבלו וכו' ובודאי האי מימרא ארכילות קאי כמו שהבאתי לעיל בכלל ג' בבמ''ח סק ''ב מירושלמי מפורש, ומה שקראו בשם לה''ר כדי לכלול גם בזה ענין לשה''ר והכי נמי דכותיה, ומה שהגמרא בפסחים (קי''ח ע''א) נקטה האיסור על מקבל לשה''ר שאמרו שם כל המספר לשה''ר והמקבל לשה''ר וכו' ג''כ מטעם הזה הוא, וכהאי גוונא בשבת (נ''ו ע''א) דאמרינן שם קיבל דוד לה''ר וכו' ושם ארכילות קאי כמו שמוכח מהקראי שהביאה שם הגמרא, אלא על כרחך דשם לה''ר כולל לשניהן, וכן איתא להדיא בספר ש''ת לר' יונה במאמר רכ''ה וז''ל והוזהרנו מן התורה שלא לקבל לשה ''ר שנאמר לא תשא שמע שוא והר' יונה קאי על רכילות מתחלת מאמר רכ''ב עד סוף המאמר הזה, וזה הלאו כולל ג''כ לשה''ר כמו שמוזכר בר' יונה במאמר רי''ג בסופו עי''ש.